מבחר מאמרים ומקורות בנושא אמנות הקיר בישראל

  • ציורי קיר בזיקה למורשת לאומית, נירית שלו-כליפא וחן ברנט
    מתוך: סקר אמנות הקיר בישראל, דוח מסכם, יד בן־צבי,  2014
    אמנות הקיר היא חלק מנוף הארץ. היצירות: בציור, בתבליט, בפסיפס ועוד, קבועות על קירות של מבני ציבור: פנים וחוץ. מבני תרבות, מבני דת, בתי מלון ובתים פרטיים מעוטרים בדגמים מופשטים או פיגורטיביים, במערכי ציור בעלי משמעות היסטורית, חברתית, לאומית ודתית.

 

 

  • הציור שבקיר, עלי קדם
    הזמן הירוק – שבועון הקיבוצים, מס' 1570, 9.3.17
    כנס שנערך בעמק הירדן עסק בציורי הקיר הענקיים על מבני ציבור משנות ה- 40 וה- 50 בקיבוצים, שביטאו את האהדה למהפכה הסוציאליסטית.

 

  • אוצר בלום מסתתר מתחת לטיח, ניר חסון
    מתוך: הארץ, 10.2.16
    ציורי קיר ותבליטים מראשית הציונות ועד ימינו מוצגים בקיבוצים, במשרדי ממשלה וברחובות הערים, אבל חלקם כבר פורקו או טויחו ורובם מתקיימים מחוץ לתודעה האמנותית. סקר של יד בן-צבי איתר והעלה לרשת 400 יצירות.

 

  • צייר לי חלוץ, אלי אשכנזי
    מתוך: הארץ, 20.4.13
    אלפי תבליטים וציורי קיר התנוססו בשנות ה-50 וה- 60 על מבני ציבור ברחבי הארץ ופיארו את ההתיישבות והעבודה. עם עם השנים חלק מהם נהרס כליל. פרויקט חדש מתעד אותם לקראת שימור

 

  • ציון שבחלביה – דימויים ציוניים ונופי הארץ בבית הכנסת עדס, נירית שלו כליפא
    מתוך: ארץ ומלואה, מכון בן-צבי, ירושלים,  2009
    ציור הקיר בבית הכנסת עדס של קהילת ארם צובא (חלב) בשכונת נחלת ציון בירושלים. הציור, פרי יצירתו של אמן בצלאל, יעקב שטרק, הושלם בשנת 1912 והוא היצירה הגדולה והמוקדמת של האמנות העברית בראשיתה. הציור סבל מהשחתה ועבודות השימור גדולות הממדים חשפו את מכלול הציור על קירות בית הכנסת ותקרתו.

 

 

 

  • אמנות קיר בחדרי אוכל בקיבוצי  הקיבוץ הארצי 1950-1967, תמר גיספאן-גרינברג 
    מתוך: קתדרה, גיליון 135 (ניסן תש"ע), 2010
    האמנות הציבורית, על מגוון צורותיה, מעטרת את סביבת האדם מימים ימימה. בצד תפקידה האסתטי הגיבה אמנות זו בתקופות שונות בהיסטוריה על תפיסות חברתיות, תמכה בהן או חתרה תחתיהן, לעתים פיארה אותן ולעתים ביקרה אותן. בהיסטוריה הקצרה של האמנות הישראלית עדיין לא זכתה האמנות הציבורית למחקר מקיף וכולל.

 

 

 

  • הציור שחזר אל הקיר, קרני עם-עד
    מתוך: mynet קיבוץ, 03.09.08
    שיפוץ ושיקום של ציור קיר ("פרסקו") היסטורי, שנוצר בשנת 1953 בקיבוץ מעלה-החמישה, הושלם ביום חמישי שעבר. ציור הקיר משתרע על פני יותר מ-15 מטרים לאורך ושני מטרים לרוחב והוא מתאר את רצח החמישה שעל שמם נקרא הקיבוץ, את הקמתו לפני שבעים שנה ואת עיבוד אדמותיו.

 

  • אברהם אופק מקיר לקיר, רותי אופק
    מתוך: אברהם אופק, מקיר לקיר, עורכת: רותי אופק, המוזאון הפתוח, גני התעשייה, תפן ועומר, 2001
    אברהם אופק צייר שישה ציורי קיר, שלושה מהם נמצאים במקומות ציבוריים ועל פניהם חולפים מדי יום מאות אנשים: בבניין הדואר המרכזי בירושלים ברח' יפו, בבניין הספרייה באוניברסיטת תל אביב ובכניסה לבניין הראשי באוניברסיטת חיפה. השלושה האחרים זוכים למספר מבקרים מועט.

 

  • להחזיר את הצבע לקירות – ציורי קיר בארץ ישראל, שי פרקש
    מתוך: חוברת אתרים – המגזין, מס' 6, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
    חדוות הגילוי והחשיפה היא ממאפייניו של ארכיאולוג חופר, היסטוריון, מתעד ומשמר. לכאורה, ככל שהפריט המתגלה הוא ייחודי ונדיר יותר, או כזה הנקשר באירוע הרואי ובדמות מרשימה, ההתלהבות רבה יותר. אלא שקורה לא פעם שדווקא חשיפת פריטים שבעבר הרחוק ביטאו את חיי היום-יום, את הסגנון העממי, את ההרגל הקבוע, את הטכנולוגיה המוכרת לכולם ואת האופנה הזמנית כל כך שאימצו רבים – בזמנם, היא שמעניקה לחושף את חדוות השימור. שמחה זו מתבססת על היכולת להשוות, למיין ולקטלג – ובאמצעותן של מיומנויות אלה לתת הסבר לתופעות שכיחות, לנתח ולהגיע לתובנות גם באשר לפריטים שהמידע הכתוב עליהם חסר.

 

 

 

  • אמנות קירונית בישראל: שנות ה- 50, גדעון עפרת
    מתוך בלוג: המחסן של גדעון עפרת
    הממלכתיות הישראלית הצעירה נאלצה להיאבק בקשיים חברתיים וכלכליים קשים, אך הייתה מופעמת באופטימיות קולקטיבית עזה: העם השב אל ארצו, העליות מהמזרח, גיבוש צה"ל, התבססות הקיבוצים, צמיחת מפעלי התעשייה, הפרחת השממה וכו' – כל אלה העצימו את תודעת ה"אנחנו" שהפכה לצו ברמות חינוך, תעמולה ותרבות. אחדות הצבא והעם, קיבוץ הגלויות, התגייסות למשטר הצנע, הישגי החקלאות, הצי וכיו"ב – תורגמו לכרזות, לאירועים ממלכתיים (דוגמת תערוכות "כיבוש השממה" ו"תערוכת העשור", או כנס המחולות בדליה), בה במידה שהופנמו לביטויים אמנותיים, מהספרות והתיאטרון ועד למסכתות וציורי קיר. אמנות הקיר הלמה את המגמה הנדונה.

 

 

  • בצלאל שץ – מונוגרפיה, גדעון עפרת
    מתוך: אתר בית שץ
    הכישרון הנדיר ״זלג״ ממנו עוד מימי שחר ילדותו. בגיל רך מאוד, אולי שבע, צייר בצבעי עיפרון את משה רבנו יורד מההר, לוחות הברית בידיו, עגל הזהב בעמק שלמרגלותיו, ואילו ירושלים (!) ניבטת באופק הרחוק מתחת לשמש הזורחת. לא פחות ולא יותר!

 

 

 

 

 

העמלים, עשת אילון, מאיר שטיינגולד, 1952 צילום: שי פרקש

מתוך אוסף שי פרקש:

צילום: נירית שלו כליפא

החמישה, בית צילה, מעלה החמישה, שה שונברג, 1953 צילום: נירית שלו כליפא