אמנות הקיר היא חלק מנוף הארץ. היצירות: בציור, בתבליט, בפסיפס ועוד מגוון סגנונות וטכניקות – קבועות על קירות של מבני תרבות, מוסדות ציבור, מבני דת, בתי מלון ובתים פרטיים – מבפנים ומבחוץ. היצירות מעידות על תפיסות היסטוריות, חברתיות, לאומיות ודתיות ומלמדות על תושבי הארץ והקהילות החיות בה.

מאז שנת 2013 נערך ביד יצחק בן-צבי ובמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בתמיכת תכנית 'ציוני דרך' של משרד ירושלים ומורשת סקר ראשון מסוגו של אמנות הקיר. מטרתו לחשוף, לתעד, לשמר ולהציג את יצירות הקיר מאז המאה ה-19 ועד ימינו. המידע על היצירות, על מקומן ועל מצבן מגיע מהציבור הרחב ונאסף למאגר מידע כולל. מערכת מידע מקצועית מאפשרת למומחים מתחומים שונים לבחון את היצירות ולאפיינן.

מסד הנתונים שנאסף מאפשר לגבש הצעות לתכנית ארוכת טווח לתיעוד, לקִטלוג ולשימור אמנות זאת, שהיא ביטוי חזותי ותרבותי משמעותי במורשת ההיסטורית של מדינת ישראל. המידע על היצירות, על מקומן ועל מצבן מגיע מהציבור הרחב ונאסף למאגר מידע כולל. לכל יצירה נפתח כרטיס המכיל מידע בסיסי אודותיה ומאפשר הוספת מידע בעתיד. לצורך הסקר נבנתה מערכת מידע מקצועית המאפשרת בידי מומחים מתחומים שונים לבחון את היצירות ולאפיינן במטרה לתעד ולחקור את אמנות הקיר ולשמרה. האתר מכיל גם מאמרים, חדשות וקישורים שמגמתם להגביר את המודעות למורשת התרבות החזותית בארץ והעיסוק בה.

במהלך הסקר זכו יצירות שדורגו בחשיבות גבוהה על ידי המומחים לשימור וטיפול פיזי. בין היצירות ששוחזרו ושומרו מאז 2013 מצויים ציור הקיר המונומנטלי בית הכנסת "עדס" בירושלים וציור "מעגל החיים" של אברהם אופק בכפר אוריה, "ירושלים הרים סביב לה" בבית הספר תל"י בית וגן, "החמישה" ב"בית צילה" במעלה החמישה, "שבעת המינים ותנובת הארץ" בחברת חשמל בחיפה, ו"איתמר גולני" ו"אב עברי קדמון" בית איתמר באפיקים.

תודה לאלון אלמוג, הגר יבין, יעל ניצן, נעה זילברמן, נעה שק, רון ברטוש, שלי לאופר, שרה פרי, תמר גיספאן גרינברג, שי פרקש, אמנים, נאמני שימור ולכול מי שסייעו בעצה ובמידע.

כתוב על הקיר

gompel screen

השחתת הפסיפס של מרדכי גומפל בכרמלית

אמנות הקיר בישראל כוללת אלפי יצירות שהן חלק מהמרחב הציבורי חוץ ופנים והן משקפות את תרבותה של החברה הישראלית על גווניה השונים. בעשורים הראשונים למדינה הוזמנו יצירות על ידי רשויות מקומיות, גופי ממשל, ארגונים, בתי מסחר ועוד. הן שקפו את החזון והמעשה של בניית המדינה והקשר לארץ ולמסורותיה הן בנושאים והן בטכניקה. ציורי הקיר לסוגיהם והפסיפסים היו לחלק מהנוף בערים ובהתיישבות. במהלך השנים אבדו היצירות מחשיבותן ונשכחו. אנשים חדלו להתבונן בהן או להבין את משמעותן וכך נופלות יצירות אמנות מן המעלה הראשונה קורבן למיזמי בנייה ושיפוצים, כאשר חוסר המודעות מביא להרס ולהשחתה. רק לאחרונה כוסו יצירות של האמן לב סירקין ואברהם אופק הנמצאות במוסדות חינוך בירושלים וביבנה בקירות גבס להסתירן מעין התלמידים. עבודת הפסיפס"מנגנים ומחוללים" של האמן מרדכי גומפל אינה הראשונה המושחתת בשל חוסר מודעות.

בשנת 2014 החל מיזם "סקר אמנות קיר בישראל" ביזמת יד בן-צבי ובהשתתפות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תכנית 'ציוני דרך' ומשרד התרבות. הסקר מקבץ מידע על יצירות קיר ובשיתוף הציבור מקבל מידע על קימון ומצבן. לאחר שנים שהדבר היה נחלת "משוגעים לדבר" יש כתובת ואנו קוראים לציבור לשתף במידע על כל יצירה ומצבה באתר סקר אמנות הקיר בישראל www.wallart.org.il.

מדי שנה, נבחרות יצירות אחדות שמפאת מצבן השימורי או ערכן האמנותי והסביבתי זוכות לשימור. מנגנים ומחוללים מופיעה בסקר וכעת משדווח על הנזק ייצרו אנשי יד בן -צבי קשר עם הנהלת הכרמלית להדריכה בתיקונו.

ד"ר נירית שלו כליפא וחן ברנט
סקר אמנות קיר בישראל, יד בן צבי

צילום: דוד מגן

tsivi geve_ron bartos article

לקראת אמנות כותלית / רון ברטוש

מאמר שכתב רון ברטוש בעקבות השתתפותו בפאנל על אמנות הקיר בכנס השימור הרביעי בבאר שבע.
כשנשאל רפיא לביא "מה מסתתר מאחורי הציורים שלך?" הוא השיב: "קיר"

לקריאת המאמר, הארץ, 21.12.18

kenes_small

כנס תרבות שימור המורשת

ב- 20 בנובמבר 2018 התקיים הכינוס הארצי הרביעי לשימור מורשת התרבות באוניברסיטת בן-גוריון. במושב השלישי התקיים שולחן עגול בנושא 'סקר אמנות קיר בישראל: סוגיות אתיות ומעשיות בשימור מורשת'. את השולחן העגול פתחו האוצרת ד"ר נירית שלו-כליפא (מנהלת סקר אמנות הקיר ביד בן-צבי), והארכאולוג פרופ' יובל גורן (המחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון). בפתיחה הוצגו סוגיות לדיון שנגעו בשאלות אתיות ושימוריות של אמנות הקיר בישראל, בעקבות סקר אמנות הקיר. לאחר מכן סקרה את הסוגיות חומי נובנשטרן סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. חן ברנט רכזת סקר אמנות הקיר ביד בן-צבי, סקרה את תולדות מיזם סקר אמנות הקיר ואתר האינטרנט שלו. רון ברטוש שחקר את נושא אמנות הקיר בישראל, ובפרט את היצירות של שלדון שונברג, דן ביצירותיו של שונברג בהקשר הישראלי. שי פרקש, משמר הקירות וחוקר אמנות הקיר מסטודיו 'תכלת', הציג הסיבות להיעלמותם והריסתם של ציורי קיר בעבר והציג מקרי מבחן של ציורי קיר, שבזכות הצגתם באתר הסקר נמנעה הריסתם או נוסף סיוע למאבק על שימורם. לבסוף הציג פרופ' יובל גורן את נושא השימור וחקר השימור בתחום אמנות הסלע המדברית, חשיפתם לקהל המטיילים מול הסתרתם ושימורם. הוא עסק בהיבטים אתיים ואחרים בשאלה מהו שימור – הגנה מוחלטת או השבה למרחב הציבורי.
לצד השאלה המושגית: "אמנות קיר" או מונח נשגב יותר: "אמנות כותלית", עלו סוגיות מרכזיות אודות משמעות השימור. האם יצירות אמנות שהוזמנו למוסדות ציבור וקהילה עדיין רלוונטיות לקהילה, ומה אם היא אינה רואה עוד ביצירה מייצגת אותה ובוחרת לשנותה על פי טעמה וערכיה המשתנים? בדיון עלה נושא ציור הקיר של אברהם אופק בבית ספר בירושלים שכוסה לאחרונה בקיר גבס. אדריכל אבנר אופק, בנו של האמן, הגיב ותיאר את יצירת הציור בהזמנת טדי קולק בשנות השבעים, ותחושות האמן והמשפחה ביחס להצגת היצירה ומצבה כמשקפים ערכי תרבות ואמנות במרחב הציבורי. הוזכרה גם עבודת המאסטר של האוצרת דינה גרוסמן, על אמן פסיפסי הקיר לב סירקין. תערוכה אודות האמן שאצרה גרוסמן מוצגת בימים אלה בגלריה האוניברסיטאית  טרומפלדור בבאר שבע: http://in.bgu.ac.il/tag/Pages/default.aspx