המנון לדוד

המנון לדויד הוא תבליט נבל העשוי מאבן צבעונית טבעית מסותתת ומלוטשת ומשיש צבעוני על חזית בניין ברח' איסלנד, הבית האחרון ברחוב הפונה לכיוון בית חולים הדסה עין כרם. את העבודה הזאת ואת התבליט "שטיחי בוכרה" – שניהם באותו הרחוב – הזמינו מנהלת שיקום שכונות עיר גנים–קריית מנחם ודיירי הבניינים כחלק מן המיזם שבו צופו באבן בנייני הטיח משנות החמישים. בהכנת התבליטים היה על האומנית אור־נה רן להתחשב במיקומם של החלונות השונים בגודלם שהיו מפוזרים באי־סדר על פני החזיתות. היא בחרה בנבל דוד, כי אחד הדיירים בבניין היה מוסיקאי דתי. את הנבל עיצבה באופן חופשי, ולידו יצרה כלי נגינה. לבסוף הוסיפה גם את הפסוק "שְׂאו זִמְרָה, וּתְנוּ תֹף; כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל", תהלים פא, ג ובצידו התווים הראשונים מהלחן של J. Braun לפסוק זה. יש סבורים ש"מזמור זה נועד להלל את האל לרגל ראש חודש, ויש סוברים כי דברי הלל אלו נועדו להיאמר בראש השנה. המשורר קורא לזמר לעוזו ולגבורותיו של האל וללוות את הזמרה בכלים שונים" (עולם התנ"ך).

אדריכל הבניין: חמי גורלי.

מצב השתמרות היצירה: טוב מאוד, אך היצירה מוסתרת בחלקה בגדר.