מבחר מאמרים ומקורות בנושא אמנות הקיר בישראל

• • • The Last Remnants of the Israeli Left – New York Times, 27.4.2020
      If you seek the socialist vision of this country’s founders, it’s no longer in the Knesset — it’s on the wall.
    •  Iconic Jerusalem mosaic reconstructed in largest such operation in Israel
      ‘The Rainbow,’ by Russian-Israeli artist Lev Syrkin, which graced the Bezeq telephone exchange  building on Hebron Road, remounted on a specially built wall
      By TOI STAFF, 13 September 2021
    • אברהם אופק מקיר לקיר, רותי אופק
      מתוך: אברהם אופק, מקיר לקיר, עורכת: רותי אופק, המוזאון הפתוח, גני התעשייה, תפן ועומר, 2001
      אברהם אופק צייר שישה ציורי קיר, שלושה מהם נמצאים במקומות ציבוריים ועל פניהם חולפים מדי יום מאות אנשים: בבניין הדואר המרכזי בירושלים ברח' יפו, בבניין הספרייה באוניברסיטת תל אביב ובכניסה לבניין הראשי באוניברסיטת חיפה. השלושה האחרים זוכים למספר מבקרים מועט.
    • אוצר בלום מסתתר מתחת לטיח, ניר חסון
      מתוך: הארץ, 10.2.16
      ציורי קיר ותבליטים מראשית הציונות ועד ימינו מוצגים בקיבוצים, במשרדי ממשלה וברחובות הערים, אבל חלקם כבר פורקו או טויחו ורובם מתקיימים מחוץ לתודעה האמנותית. סקר של יד בן-צבי איתר והעלה לרשת 400 יצירות.
    • אמנות קירונית בישראל: שנות ה- 50, גדעון עפרת
      מתוך בלוג: המחסן של גדעון עפרת
      הממלכתיות הישראלית הצעירה נאלצה להיאבק בקשיים חברתיים וכלכליים קשים, אך הייתה מופעמת באופטימיות קולקטיבית עזה: העם השב אל ארצו, העליות מהמזרח, גיבוש צה"ל, התבססות הקיבוצים, צמיחת מפעלי התעשייה, הפרחת השממה וכו' – כל אלה העצימו את תודעת ה"אנחנו" שהפכה לצו ברמות חינוך, תעמולה ותרבות. אחדות הצבא והעם, קיבוץ הגלויות, התגייסות למשטר הצנע, הישגי החקלאות, הצי וכיו"ב – תורגמו לכרזות, לאירועים ממלכתיים (דוגמת תערוכות "כיבוש השממה" ו"תערוכת העשור", או כנס המחולות בדליה), בה במידה שהופנמו לביטויים אמנותיים, מהספרות והתיאטרון ועד למסכתות וציורי קיר. אמנות הקיר הלמה את המגמה הנדונה.
    • אמנות קיר בחדרי אוכל בקיבוצי  הקיבוץ הארצי 1950-1967, תמר גיספאן-גרינברג 
      מתוך: קתדרה, גיליון 135 (ניסן תש"ע), 2010
      האמנות הציבורית, על מגוון צורותיה, מעטרת את סביבת האדם מימים ימימה. בצד תפקידה האסתטי הגיבה אמנות זו בתקופות שונות בהיסטוריה על תפיסות חברתיות, תמכה בהן או חתרה תחתיהן, לעתים פיארה אותן ולעתים ביקרה אותן. בהיסטוריה הקצרה של האמנות הישראלית עדיין לא זכתה האמנות הציבורית למחקר מקיף וכולל.
    • אני רוצה שזה יהיה חי – יצירות ופסלים של רודא ריילינגר במרחב הציבורי/מיכאל יעקובסון
      מתוך הספר:
      רודא ריילינגר, עריכה ומחקר: גליה בר אור ורותם לבנון, מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ול
    • בצלאל שץ – מונוגרפיה, גדעון עפרת
      מתוך: אתר בית שץ
      הכישרון הנדיר ״זלג״ ממנו עוד מימי שחר ילדותו. בגיל רך מאוד, אולי שבע, צייר בצבעי עיפרון את משה רבנו יורד מההר, לוחות הברית בידיו, עגל הזהב בעמק שלמרגלותיו, ואילו ירושלים (!) ניבטת באופק הרחוק מתחת לשמש הזורחת. לא פחות ולא יותר!
    •  האמן מרדכי (מוציק) יואלי/  הניה מליכסון.
    • הבית המצויר של עפיה זכריה בשלומי הוא יצירת אמנות עם סיפור קורע לב, עופר אדרת
      מתוך: הארץ, 18.5.2017
      אלמנה מבוגרת שהפיגה את הבדידות בציור? אמנית מזרחית פורצת דרך שהיתה מורת דרך לדורות אחריה? מכשפה או אולי מלכה בממלכה שבראה לעצמה? הרבה תארים נקשרו בשמה של עפיה זכריה, שעלתה מתימן לשלומי והפכה את ביתה ליצירת אמנות עוצרת נשימה. 15 שנה אחרי מותה מגלה אותה גם הממסד
    • הציור שבקיר, עלי קדם
      הזמן הירוק – שבועון הקיבוצים, מס' 1570, 9.3.17
      כנס שנערך בעמק הירדן עסק בציורי הקיר הענקיים על מבני ציבור משנות ה- 40 וה- 50 בקיבוצים, שביטאו את האהדה למהפכה הסוציאליסטית.
    • הציור שחזר אל הקיר, קרני עם-עד
      מתוך: mynet קיבוץ, 03.09.08
      שיפוץ ושיקום של ציור קיר ("פרסקו") היסטורי, שנוצר בשנת 1953 בקיבוץ מעלה-החמישה, הושלם ביום חמישי שעבר. ציור הקיר משתרע על פני יותר מ-15 מטרים לאורך ושני מטרים לרוחב והוא מתאר את רצח החמישה שעל שמם נקרא הקיבוץ, את הקמתו לפני שבעים שנה ואת עיבוד אדמותיו.
    • חשיפה של טיח, סטוקו וציורי קיר באתר הארכאולוגי והטיפול בהם: מדריך לארכאולוג החופר ולמשמר, ג'ק נגר ויעל אלף
      מתוך: אתר רשות העתיקות
    • לדבר על הקיר: אמנות עיטור הקירות בישראל
      מאמר של ד"ר עמי זהבי בבלוג 'עונג שבת' עם סקירה על תולדות אמנות הקיר בישראל.
    • להחזיר את הצבע לקירות – ציורי קיר בארץ ישראל, שי פרקש
      מתוך: חוברת אתרים – המגזין, מס' 6, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
      חדוות הגילוי והחשיפה היא ממאפייניו של ארכיאולוג חופר, היסטוריון, מתעד ומשמר. לכאורה, ככל שהפריט המתגלה הוא ייחודי ונדיר יותר, או כזה הנקשר באירוע הרואי ובדמות מרשימה, ההתלהבות רבה יותר. אלא שקורה לא פעם שדווקא חשיפת פריטים שבעבר הרחוק ביטאו את חיי היום-יום, את הסגנון העממי, את ההרגל הקבוע, את הטכנולוגיה המוכרת לכולם ואת האופנה הזמנית כל כך שאימצו רבים – בזמנם, היא שמעניקה לחושף את חדוות השימור. שמחה זו מתבססת על היכולת להשוות, למיין ולקטלג – ובאמצעותן של מיומנויות אלה לתת הסבר לתופעות שכיחות, לנתח ולהגיע לתובנות גם באשר לפריטים שהמידע הכתוב עליהם חסר.
    • לקראת אמנות כותלית, רון ברטוש
      הקיר חשוב פה. לעתים נדמה שסדר היום המקומי נקרע בין קיר לבין קיר, בין הכותל לבין חומת ההפרדה. אדם מול קיר — מתפלל; אדם מול קיר — כלוא; אדם מול קיר — מתבונן באמנות
      'הארץ', 18.12.2018
    • מאמר מאת האמן אריק קורן אודות אמנות הקיר
      אמנות הציור – הורתה ולידתה על גבי הקיר
      "אותו אדם קדמון שנטל לידיו לראשונה את פנכת העצם, לצייר או לחרוט בה…"
      
    • מה שנשאר מאמנות הפסיפס הישראלית, מאיה פולק, מקור ראשון  14/09/2021
      בשלהי שנת 1960 ביקר בישראל אמן הפסיפס השוויצרי וולטר אגלין. הוא הגיע לכאן בהזמנתו של יצחק חצרוני, חבר קיבוץ בית־השיטה ומראשוני מגדלי הזיתים בישראל, שהחל לעסוק גם בעבודות פסיפס (מוזאיקה), וביקש ללמוד את רזי המקצוע. אגלין תכנן ביקור סמלי, אך התאהב בישראל ובנופיה ונשאר כאן פרק זמן ממושך. משהו בנופי ארץ הקודש ובאדמה הישראלית היטיב עמו מאוד. האנשים קיבלו אותו, האבנים דיברו אליו. המוזה היצירתית שלו, שהייתה כבויה באותן שנים, ניצתה בעוז. זהו סיפורם של שני גברים שהשפיע
    • מילון מונחים בשימור המורשת הבנויה, יעל אלף
      מתוך: אתר רשות העתיקות
    • מצגת אודות סגרפיטו שי פרקש מסטודיו תכלת ומיקה טל
      מצגת אודות טכניקת סגרפיטו מהרצאה שניתנה במרץ 2017 ב-INTERATIONAL ARCHITECTURAL PAINT RESEARCH CONFERENCE.
    • משחקים או בונים ומוזת האמנות ביניהם, ששון לילך
      – אימוני הוראת אמנו בבית ספר אגרון בירושלים
      במעגלי החינוך – מחקר עיון ויצירה, גליון 1 ינואר 2011, בהוצאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים
    • סיבוב בבאקה אל גרביה, בחדר האוכל של גודוביץ ביד חנה ובגן פסלים של תומרקין בבורגתה, מיכאל יעקובסון
      מתוך הבלוג: חלון אחורי – ארכיטקטורה ואידאולוגיה בדיסנילנד מקומי
    • סיבוב בבית העם בכפר שמואל / וגם ביד רמב"ם וברמלה, מיכאל יעקובסון
      מתוך הבלוג: חלון אחורי – ארכיטקטורה ואידאולוגיה בדיסנילנד מקומי 
    • על ציור הקיר/אברהם אופק
      מתוך שיעוריו של אברהם אופק בסדנה 'אמנות ברשות רבים', פורסם ב'סטודיו' גליון מס' ,7, ינואר 1990
    •  'פסיפסי דוד המלך' , /הניה מליכסון.
      מאמרים אודות האמן מרדכי (מוציק) יואלי שניהל את מפעל 'מוזאיקה אילון' ועיצב יצירות שיצרו במפעל, וכן על סדרת פסיפסי דוד המלך שיצר המפעל בסדרת מבנים של חברת 'נווה' בשדרות דוד המלך בתל אביב ואחד נוסף ברחוב יהושוע בן-נון.
    • ציון שבחלביה – דימויים ציוניים ונופי הארץ בבית הכנסת עדס, נירית שלו כליפא
      מתוך: ארץ ומלואה, מכון בן-צבי, ירושלים,  2009
      ציור הקיר בבית הכנסת עדס של קהילת ארם צובא (חלב) בשכונת נחלת ציון בירושלים. הציור, פרי יצירתו של אמן בצלאל, יעקב שטרק, הושלם בשנת 1912 והוא היצירה הגדולה והמוקדמת של האמנות העברית בראשיתה. הציור סבל מהשחתה ועבודות השימור גדולות הממדים חשפו את מכלול הציור על קירות בית הכנסת ותקרתו.
    • ציורי הקיר במעלה החמישה, באפיקים ובחיפה – שלדון (שה) שונברג, נירית שלו-כליפא, חן ברנט
      מתוך: סקר אמנות הקיר בישראל, דוח מסכם, יד בן־צבי,  2014
      מבין אמני הקיר שנחשפו במהלך הסקר בולט שלדון (שה) שונברג, בעיקר משום שעבודתו הנוגעת לימי ראשית המדינה (שהה בארץ לסירוגין בשנים 1955-1950) לא הייתה מוכרת.
    • ציורי הקיר בסטודיו של מרסל ינקו – חשיפה ושימור, רעיה זומר-טל
      מתוך: חוברת הכינוס הארצי ה-2 לשימור מורשת התרבות בישראל.
      הקמת כפר האמנים עין הוד ב- 1953 הייתה בשביל מרסל ינקו הגשמת חלום. אמון על הרוח הקונסטרוקטיביסטית, המיזוג בין האמנויות היה קרוב מאד לליבו.
    • ציורי פרסקאות מ"בית איתמר" בקיבוץ אפיקים – שכבות של תקופה,מיכל בראור
      מתוך: חוברת הכינוס הארצי ה-2 לשימור מורשת התרבות בישראל.
      כחוקרי עבר, אין לנו אלא לבלוש אחריו בתקווה שיוביל אותנו לגילוי מחדש של מחוזות ישנים. יש מקרים, וכזה הוא סיפורם של ציורי הקיר ב"בית איתמר".
    • ציורי קיר בזיקה למורשת לאומית, נירית שלו-כליפא וחן ברנט
      מתוך: סקר אמנות הקיר בישראל, דוח מסכם, יד בן־צבי,  2014
      אמנות הקיר היא חלק מנוף הארץ. היצירות: בציור, בתבליט, בפסיפס ועוד, קבועות על קירות של מבני ציבור: פנים וחוץ. מבני תרבות, מבני דת, בתי מלון ובתים פרטיים מעוטרים בדגמים מופשטים או פיגורטיביים, במערכי ציור בעלי משמעות היסטורית, חברתית, לאומית ודתית.
    • צייר לי חלוץ, אלי אשכנזי
      מתוך: הארץ, 20.4.13
      אלפי תבליטים וציורי קיר התנוססו בשנות ה-50 וה- 60 על מבני ציבור ברחבי הארץ ופיארו את ההתיישבות והעבודה. עם עם השנים חלק מהם נהרס כליל. פרויקט חדש מתעד אותם לקראת שימור
    • ראשית הקראמיקה הישראלית 1962-1932 , גדעון עפרת
      מתוך בלוג: המחסן של גדעון עפרת
      שתי מגמות משתלבות בתערוכה, הנושאת את הכותרת הנ"ל (מוזיאון הרצליה, 1991): האחת, תיעוד התחלות היצירה הקראמית היהודית בישראל (בעת החדשה). השנייה, תיאורה וריכוזה של מסורת החיפוש אחר זיקה קראמית מקומית – בחומרים, בצורות ובדימויים.
    • שימור ציור הקיר בבית הכנסת עדס בשכונת נחלת ציון בירושלים
    •  שימור ציורי הקיר באולם בית איתמר באפיקים, אלי אשכנזי
      הגלילה 45, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
      מבחר ציטוטים מכתבות של אלי אשכנזי אודות שימור ציורי הקיר בבית איתמר באפיקים.
    • "תמונת קיר ארמנית מונומנטלית בירושלים" נורית כנען-קדר , אריאל 168, (תשס"ה) 6-11
      "תמונת הקיר הייחודית, 'רזי גן עדן', המוצבת ברח' כורש 14, הוענקה על ידי האמנית הארמנית מארי בליאן כמתנה לעיר ירושלים, שבה היא יוצרת זה כארבעים שנה