פסיפס
בשנים 1956, 1964, ו־1966 השתלם אליעזר אנסקי באמנות הפסיפס באקדמיה לאמנויות היפות ברוונה שבאיטליה. איתו למדו גם נחום גוטמן ועמוס אריכא. לדברי אלכס אנסקי בנו, הוא התרשם מהפסיפסים שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות בארץ ורצה להחיות את צורת…
להמשך קריאה
נבל, ספר וצמח
נראה שהפסיפס הוא מעשה ידיו של אליעזר אנסקי, אבל אין חתימה. לדברי בנו אלכס אנסקי, הסגנון של היצירה ודרך חיתוך האבנים מאפיינת את עבודותיו של אביו….
להמשך קריאה
החלילן והציפור
לפי העדות של אלכס אנסקי את הפסיפס המעטר את הכניסה לבית עשה אביו אליעזר אנסקי. עיטורים נוספים יש על מעקות המרפסות, ללא נושא מוגדר. שמות האדריכל והקבלן מופיעים על גבי הפסיפס, אך שם האמן אינו מצוין….
להמשך קריאה
רות המואבייה
הפסיפס מוצג בחזית בית דירות בצפון תל אביב־יפו, בגובה קומת הכניסה, ומוגן מעליו. התמונה מעלה אסוציאציה ארוטית: רות הערומה אוחזת אלומת שיבולים, ובועז ערום גם הוא, בעמדת "התִנשאי לי?" מחלל בחליל אדום המופנה אליה וניצב לגופו,…
להמשך קריאה
שבטי ישראל
שבטי ישראל הוא פסיפס הקבוע בתקרת חלל מוזאון הגבורה מעל אש התמיד. בסיסה מוקף אף הוא פסיפס שעיצב גוטמן וביצע אליעזר אנסקי….
להמשך קריאה
ברכת הכוהנים
היצירה הממוקמת באולם הכניסה של בניין הרבנות הראשית בתל אביב־יפו, מתארת זוג ידיים בברכת הכוהנים ומתחתן החושן. את היצירה ביצע אליעזר אנסקי לפי ציור של נחום גוטמן. …
להמשך קריאה
תולדות תל אביב
מזרקה ופסיפס בנושא תל אביב הקטנה, שהוצבו בתחילה בחזית בית העיר. שנים לאחר מכן הועבר לרחוב רוטשילד 1. את הפסיפס הזה תיאר נחום גוטמן (יחד עם אהוד בן־עזר) בספר "בין חולות וכחול שמים", 1986; "השתדלתי לתת זכר…
להמשך קריאה