מספר יצירה: #1112

אמן:
בנימין זהבה, גבאי שלמה ושרה
תאריך:
1995
נושא:
יהדות, ירושלים, סמלים
יישוב:
ירושלים
כתובת:
ישיבת בית אל ובית הרב גץ, בית אל 9, 14
בעלים:
מידות:
חומרים:
אלומיניום, מתכת
טכניקה:
ריקוע, תבליט
מבנה:
ציבורי
מיקום:
חוץ
יצירה קיימת
כן

שערי ירושלים

ישיבת המקובלים בית אל ("מדרש חסידים") נוסדה ב־1737 על ידי רבי גדליה חיון  כמקום ללימוד תורת הסוד ובמהרה נודע שמה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. לאחר מלחמת השחרור הוקמה מחדש על ידי הרב עובדיה הדאיה בשכונת יגיע כפיים בעיר, ועם החזרה לעיר העתיקה ב־1967 פתח בה הרב מאיר יהודה גץ סניף של הישיבה. את הדלת יצרו המסגר־אמן שלמה גבאי ורעייתו שרה. גם בבית הרב גץ בקרבת מקום יש דלת מתכת, את השלט לבית יצרה האמנית זהבה בנימין.

האמנים שרה (1938–2018) ושלמה גבאי (1932–2016) ילידי ירושלים, נישאו זה לזה ב־1960 ומאז עבדו יחד במשך עשרות שנים. באמנותם עסקו באמנות במגוון חומרים: ברזל, אלומיניום, זכוכית, אבן. שרה שהיא בת למשפחת פלומבו מצד סטלה אימהּ למדה אמנות בבצלאל בעידודו של הפסל דוד פלומבו דודהּ. עם נישואי שרה ושלמה הם עבדו תקופה קצרה עם דוד פלומבו. אחר כך הקימו סטודיו משלהם והחלו למכור את יצירותיהם בארץ ובעולם. במיוחד התמחו באמנות היודאיקה (חנוכיות, פמוטים, ארונות קודש ועוד), ובצד עיסוקם זה יצרו גדרות וסורגים אמנותיים, חלונות ויטראז', שולחנות, קירות ותקרות פסיפס (לעיתים היו אלה העתקי פסיפסים עתיקים). הם גם עסקו בשחזור הוויטראז'ים העתיקים בכנסיית הקבר בירושלים, ובכנסיית גת שמנים יצרו את שער הזיתים היצוק. לפני ביצוע העבודה היו לומדים לעומק את נושאהּ וכך העניקו לעבודתם את ייחודה. בין המוטיבים שאפיינו את עבודותיהם היו יסודות מן הטבע וציטוטים מן התנ"ך ומעוד מקורות יהודיים. עם מותם נסגר הסטודיו שלהם אחרי כחמישים שנה, ולבקשתם הם נטמנו זה לצד זה בבית הקברות בקריית טבעון שבעמק יזרעאל, עמק שאת נופו כה אהבו.

 

על שרה ושלמה גבאי בעיתונות:

דבר, 3 בנובמבר 1964.

דבר, 16 בדצמבר 1970.

הצפה, 27 בספטמבר 1968.

 

עוד עבודות של זוג האמנים שרה ושלמה גבאי;

מידע נוסף על היצירה
סגור