עמודים ועיטור

ב־1922 נבנה ביתה של חוה שפירא בתכנון האדריכל יוסף ברלין. לאחר זמן קצר רכש את המבנה ד"ר גרהארד שרייבמן והקים בו סנטוריום להחלמה, וששכנו ח"נ ביאליק הציע לקרוא לו "המִבראה". המוסד הרפואי נסגר ב־1931 והבית נמכר למשפחת ישמעילוף, נצר לקהילת אנוסי משהד באיראן. ב־1936 עברה המשפחה אל בית ישמעילוף ברחוב אלנבי והבית הושכר לר' ישראל פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין, ושימש עשרות שנים עד 2015 מרכז החסידות בעיר.

הבית הוכרז "לשימור" והוא בשיפוצים.

מתוך הדו"ח של "סטודיו תכלת": "בחדר המרכזי שהיה במקור חדר האורחים ומ־1960 שכן בו בית הכנסת, צוירו בסוף שנות ה־20 ציורי קיר שמעולם לא נמחקו, ובהם 14 עמודים באפקט שַיש, שמעליהם פס ציור אורנמנט בגוון נחושת ובבסיסם ציורים של משטחי עץ דקורטיבי. אלה ציורי קיר מהחשובים ביותר בארץ, כי צוירו בסוף שנות ה־20 בידי אמן ציורי חיקוי שיש ועץ ברמה גבוהה. היורשים חויבו ע"י עיריית תל אביב־יפו לשמר את ציורי הקיר רק בשטח החשוף לציבור, כלומר חדר המדרגות (ראו את הציורים בדפים 11–14 בדוח).

מצב השתמרות היצירה: הציורים נהרסו בעת שיפוץ הבית בינואר 2020, אף שהייתה קיימת האפשרות להוציא אותם ולהציגם במקום ציבורי.

עוד מידע ביומן הרשת של פרופ' דוד אסף, עונ"ג שבת.