בית רבי בנימין

לאה מג'רו־מינץ שהתגוררה בביתו של הסופר והפובליציסט רבי בנימין (יהושע רדלר־פלדמן) בעת שלמדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, יצרה את הפסיפס הזה על הבית החדש שנבנה לאחר הריסת הבית המקורי. ביצירה מופיע באותיות גדולות ומחוררות השם "בית הסופר ר' בנימין", וסביב מפוזרים לוחות קרמיקה הדומים לספר פתוח, לדפים ולקרעי נייר, לחותמות ולשברי קרמיקה עתיקים. על חלקם אפשר לזהות את שמות יצירותיו של ר' בנימין ותיאור מפעָלותיו. כך למשל נמצא את "מזבורוב ועד כנרת" (ביוגרפיה, 1949), "המעורר" (עיתון שערך עם י"ח ברנר), "משא ערב" (1907, מאמר שכתב על יחסינו עם הערבים) וכן "ברית שלום" (האגודה לשלום בין יהודים וערבים), מייסד שכונות (היה במייסדי אחוזת בית (תל אביב) ובית הכרם), איש חינוך, יוזם מכללות  ועוד ועוד; לפי "בשביל הדמיון: פסלי חוצות ויצירות אמנות בשכונת בית הכרם", נעמי שוט 2018, עמ' 34–35

סרט על יצירתה, 1984.

ריאיון עם האמנית, 1992.

מצב השתמרות היצירה: חלק מן החלקים נפלו ואינם עוד, וחלק מן התבליט מכוסה בצמחייה.