דייגים

מצב השתמרות היצירה: הצריף נהרס ואיתו נהרס גם הציור.

על הצייר ישראל זהר.

ישראל זהר (1945) נולד באקטיובינסק בקזאחסטן ועלה לארץ עם משפחתו ב־1949. בתחילה התגוררו בחיפה ומשם עברו לנשר הסמוכה. מגיל צעיר גילה עניין גדול באמנות – בציור, בספרות ובמוזיקה קלאסית. כשהיה בן 12 פגש בחיפה את הצייר אברהם ישכיל והוא למד אצלו, בתחילה עם בני גילו ואחר כך כשאברהם ישכיל הבין שיש לו כישרון יוצא דופן העביר אותו לקבוצת תלמידים בוגרים. ב־1962 התגייס לחיל המודיעין. לאחר מלחמת ששת הימים נרשם ללימודי אמנות בבצלאל, ולמד שם אצל אמנים שהיו מורים דגולים ובהם יוסף הירש, יצחק פוגץ', אברהם אופק, דן הופנר ואביגדור פוסק. בבצלאל החלה המשיכה של זהר לציור קלאסי, אבל לא היה מי שילמד את התחום, והוא נאלץ להסתפק בקריאה על מסורות הציור הקלאסיות מספרים בגרמנית. פריצת הדרך האמנותית שלו אירעה כשהאמן הווינאי ארנסט פוקס, מבכירי הזרם הראליסטי־פנטסטי בעולם, הגיע ללמד בישראל בתמיכת קרן אמריקה־ישראל, וחשף בפני זהר את שיטות העבודה של הרנסנס וימי הביניים. בין השניים נקשרו יחסי קרבה ופוקס אף הזמין את זהר לשמש אסיסטנט שלו בציור "הסעודה האחרונה", שעליו עבד בכנסיית הדורמיציון בירושלים. משנת 1987 מתגורר בלונדון.