הנגב

יצירת קיר בכניסה לאולם ג'ויה קלייר זוננפלד באוניברסיטת בן־גוריון.

"בשנת 1988 הזמינה אותי הנהלת אוניברסיטת בן־גוריון להקים קיר קרמי בכניסה לאודיטוריום החדש על שם קלייר זוננפלד. הזמעת הקיר באה בעקבות התערוכה הרטרוספקטיבית 'מראות המדבר', שהוצגה בגלריה ויצמן. האוניברסיטה אירחה את חבר הנאמנים ורכשה תשע עבודות, מתנה למר זוננפלד, תורם האודיטוריום החדש. הוזמנתי לחנוכת האודיטוריום. רוכש העבודות מטעם האוניברסיטה הציג אותי לפני התורם. התפתחה בינינו שיחה על יכולתם של חומרים לבנות זהות מקומית. הצעתי לו לממש רעיון של בניית קיר קרמי לאוניברסיטה, בכניסה לאודיטוריום. הוא הסכים מייד.

הקיר נמצא בחזית המבואה, מחולק לשלושה חלקים. קיר מרכזי בעל קווים ישרים ומשני צדדיו כנפיים אלכסוניות. ארגתי מעין טריפטיכון שמסמן את נופי המדבר ויכולתו של האדם לדחוק את המדבר. בשילוב עם קדמוניות העיר והמזבח הקדום אשר נתגלה בבאר שבע. העבודה נעשתה מחומרי תמנע ונסמכה על צורות של משולשים שמחברים ומחלקים את הנוף האמורפי למארג משתלב של מרקמים שכולם באים מרוח המדבר. הצלחתי להגשים את חלומי – לבנות קיר קרמי מנופי המדבר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

הקיר נטמע במבואה ונעשה חלק בלתי נפרד ממנה. מאות סטודנטים עוברים על פניו בדרכם למטלות יומם. שאלתי אחד מהם אם הוא יודע משהו על הקיר; 'איזה קיר?' הוא ענה. שמחתי שהקיר הוא נוכחות קיימת – תמידית, קבועה, מונומנט שהוא חלק מהאודיטוריום", יהודית מאיר, מחומר הנגב, עמ' 44

יהודית מאיר (1927–2024) נולדה למשפחה ציונית בבודפשט ועלתה לארץ ב־1941. בשנותיה הראשונות בישראל התגוררה בחיפה וגם במשואות יצחק. ב־1958 התיישבה בבאר שבע ופתחה שם סדנה לקרמיקה בשיתוף עם האמנית יוכבד מרקס. היא יצרה גם כלים שימושיים וגם בנתה קירות אמנותיים. יצירותיה שואבות השראה מן הטבע המקומי ועשויות לא פעם מהחומר שיש באזור מגוריה.