אדם ועמלו

את בית העם במושב תכנן האדריכל אבא אלחנני ב־1968. בחלונות המבנה שובצה עבודת האמנות גדולת־הממדים של האמן מרדכי גומפל, יצירה שהיא מעין ויטראז': 40 יריעות בגודל של כמטר רבוע כל אחת. היריעות היו עשויות שתי שכבות פיברגלס מודבקות זו לזו, ובתווך היה הציור בשחור. גומפל בחר להשתמש בחומרים הללו, כי הם היו עמידים וזולים. ביצירה תוארו סצֵנות ענק מחיי הכפר והעבודה החקלאית.

במהלך השנים השתנה אופי החיים ביישוב, בית העם איבד מחיוניותו ומצבו הלך והידרדר. ב־2004  הוכרז בית העם כ"מבנה מסוכן" ונאסרה הכניסה אליו. באותו זמן גם חלק ניכר מהיריעות שהרכיבו את יצירתו של גומפל נשרו, נפגמו ואבדו. לאחר התלבטויות הוחלט על שחזור שהוא למעשה שימור היצירה מבחינה גרפית ומבחינת מיקומה של היצירה בבית העם ותפקידהּ במחיר ויתור על שימור ההיבט הפיסי והטכנולוגי של היצירה המקורית.

בשחזור הודפסה היצירה על זכוכית בהדפסה קרמית, טכניקה עמידה מאוד שמתבססת על קבצים דיגיטליים. בהדפסה קרמית מוטמעים חלקיקי זכוכית המעורבבים עם דיו קרמי עשוי מאבקת זכוכית ופיגמנטים לתוך משטח הזכוכית עצמו. לאחר ההדפסה הזכוכית נכנסת לתנור חימום ב־700 מעלות צלסיוס והצבע הופך להיות חלק מהזכוכית. בנוסף לכך, הזכוכית עוברת חיסום וההדפסה עמידה לשריטות, קילופים ולדהיית הצבע כתוצאה מקרינת השמש.

היצירה מחולקת לשתי חזיתות – בכל חזית גודלה: 2 מטר גובה, 10 מטר אורך, כלומר 20 מ"ר.

המעט שדרוש כדי להחזיר את בית העם, נעם דביר, "הארץ", 20.1.2010

סיבוב בבית העם בכפר שמואל / וגם יד רמב"ם ורמלה, מיכאל יעקובסון, בלוג "חלון אחורי"

שימור יצירת גומפל בית העם כפר שמואל

מצב השתמרות היצירה: היצירה המקורית הוסרה ממקומה ומאוחסנת בארכיון ההתיישבות בגבעת חביבה. באתר שוחזרה היצירה.