וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ

תבליט חזון העצמות היבשות ניתן במתנה לדוד בן־גוריון מאנשי המטה הכללי של צה"ל. התבליט עשוי ממתכת ומקובע למשטח עץ, על פני תבליט המתכת ניתן לראות את דמות הנביא יחזקאל מתבונן בחזון העצמות היבשות אשר הופכות לגידים בשר ועור ולמעשה מייצגות את בני ישראל בגלות. משמאל לציור מובא ציטוט מספר יחזקאל: "ויאמר אלי בן-אדם העצמות האלה כל-בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו: לכן הנבא ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל" (יחזקאל לז, יא) ומתחתיו חרוטה חתימתו של האמן ציפר. בבסיסו של מעמד העץ מופיעה על משטח מתכת הקדשת המטה הכללי: "למען קבוץ גלויות, למען בטחון המדינה והעם היוצר תרבותו ברוחו נביאיו וחוזיו מדור דור-צה"ל, אשר יצרת ועצבת, על משמרתו תמיד, יומם ולילה. המטה הכללי". בצידו של מעמד העץ יש עוד משטח מתכת וכתוב עליו: "לדוד בן־גוריון ב' טבת תשי"ד 8.12.1953".

"[…] משה ציפר תבליט ארד הממוקם בצריף של דוד בן־גוריון בשדה־בוקר. בצד שמאל של התבליט […], פסוקי החזון מ'יחזקאל', ומימין – דמות הנביא, בלבוש תנ"כי וביציבה מנהיגותית ומצווה; לנגדו, קבוצת תשעה גברים, שכמו בקעו מהקרקע והם יושבים ועומדים, אף הם בגלימות תנ"כיות. בתחתית התבליט, ציטוט מדברי בן־גוריון בנושא קיבוץ גלויות והעם היוצר תרבותו ברוח הנביאים. בהקשרו המקומי בצריף בשדה־בוקר, תבליטו של ציפר נראה כמאמץ לעיצוב המנהיג הנביא, יחזקאל, בבחינת פרה־פיגורציה של בן־גוריון, שעה שהמתים שקמו לתחייה הם חבורת חלוצים ולוחמים (מה שאינו פותר את בעיית היעדרותן של נשים מהתבליט)", גדעון עפרת, המחסן של גדעון עפרת, התחיינה העצמות האלה?.