מספר יצירה: #3948
בינדר בנצי, גולדשטיין דוד, חיון שלמה יוסף, טל־קופלמן ג'ודי, מוס דוד, מזרחי־כהן לינור, סמית הלל, פלודבינסקי איזי, שיר ג'ימי
2019
כיתוב, ערכים
ירושלים
מכון שכטר למדעי היהדות, אברהם גרנות 4
מכון שכטר למדעי היהדות
צבע
ציור
ציבורי
פנים
כן
אות היא לעולם
"ציור הקיר בנוי משכבות רבות וחופפות של ציטוטים מארון הספרים היהודי – מהמקורות ומהשירה העברית – הכתובים בעברית ובערבית יהודית ומבטאים את מהות היצירה והלימוד. כל אומן בחר טקסט שהוא חש כלפיו חיבור אישי ומשמעותי ולאחר מכן צייר אותו על הקיר בתורו ועל פי סגנונו. הצגת שכבות הטקסט בסגנונות, בצבעים, בשפות וממקורות שונים מייצגת את רוח בית המדרש, כאשר כל אחד מהמשתתפים מביא אליו את ניסיונו ואת התשוקה ליצור שיח עשיר אשר חוצה זמן ומרחב. בדרך הזו, ציור הקיר מזכיר דף של תלמוד שבו הפרשנים הניחו את הבנותיהם בזו על גבי זו וכך הותירו את חותמם על ההיסטוריה היהודית.
יצירת האומנות נעשתה במסגרת 'הפסטיבל היהודי לאומנות רחוב 2019, אשר נערך בשיתוף פעולה עם ביאנלה של ירושלים. הפסיבל נתמך בידי קרן משפחת צ'רלס ולין שוסטרמן ובידי אסיילום ארטס".
אוצר ראשי: הלל סמית, אוצרת משנה: ג'ודי טל־קופלמן
בנצי בינדר – "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם", שמות לא, יז; דוד גולדשטיין – "הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש", מסכת אבות ד, כ; ג'ודי טל־קופלמן – "מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה", נתן זך, ספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2013); דוד מוס – השורש יצ"ר; לינור מזרחי־כהן – "ללמד בילדות כמו לגלוף באבן, ללמד בבגרות כמו לגלף במים", אוסף פזמונים סורי בערבית־יהודית; הלל סמית – "כי הנה כחמר ביד היוצר / ברצותו מרחיב וברצותו מקצר… / כי הנה כאבן ביד המסתת / ברצותו אוחז וברצותו מכתת… / כי הנה כגרזן ביד החרשׁ…", פיוט סליחות; איזי פלודבינסקי – "חייב אדם להתחדש תמיד", רבי נחמן מברסלב; ג'ימי שיר – "מה טבו אהליך יעקב / משכנתיך ישראל", שמות לא, יז.
ג'ודי טל־קופלמן גם כתבה קטע מתוך "באמצע הלילה" של עמוס עוז
"ילדה כחולה בחלון…
אולי לעשות לך סירה של נייר
או בית קטן…
שום דבר היא אומרת
לנו יש משחקים בלי סוף
להוריד ולעצור את הגשם
לתת ולקחת רוח
להזיז כוכבים
לדחוף ערמות עננים
לעשות מהם צורות".