כשהגיע יעקב נפרסטק (–1987) למגדיאל התגורר עם רעייתו תחילה אצל משפחת קולברג ברחוב סוקולוב 9, אחר כך עברו לרחוב אנצילביץ' 4, וב־1958 התיישבו ברמת גן. כשהגיע להתפלל בבית הכנסת פגש אותו הרב דב מעייני והתעניין מאין הוא? כשסיפר לו יעקב כי הוא מצייר ובזכות הציור שרד בימי השואה, הציע לו הרב לקשט את קיר בית הכנסת הריק. את הציור צייר יעקב נפרסטק במשך זמן רב וסיים אותו ב־1947. הציור עורר התלהבות גדולה בקרב קהל המתפללים בשל תלת־הממדיות שלו. אירוע חנוכת הציור לוּוה בהכנסת ספר תורה ששרד את אימי השואה.

בציור נראים מצידי החלונות עמודי השיש: יכין ובועז, ומשני צידי ארון הקודש – כלי הנגינה המוזכרים בספר תהילים: "בְּ֝כִנּ֗וֹר … ובַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר" (צח), "הללוהו, בתקע שופר… בנבל וכינור…בתוף ו… במינים ועוגב" (קנ). אלו כלי הנגינה ששימשו בבית המקדש של שלמה המלך. למתבונן בכלים נראה כאילו הם ממש תלויים על הקיר ויש רק להורידם ולנגן.בהם  מעל ארון הקודש לוחות הברית מצוירים ומן הצדדים שני אריות.מצד שמאל קבר רחל, ומימין – הכותל המערבי,ובראש ניצב לו כתר תורה. עם הזמן נמחק הציור ונותר רק כתר התורה שאותו שחזרה לימים הציירת בתיה אפולו, בעת שהתגוררה במגדיאל. גם על תיבת התפילה צייר יעקב נפרסטק ציור באותם הצבעים, לזכר הוריו שנספו בשואה. הציור קיים עד היום, לפי שמחה קליין.

בתצלומים שחור לבן נראה בית הכנסת ב־1953, בעת הכתרת הרב אריאל פרץ זצ"ל לרב של מגדיאל,

בשנת 1953 הוכתר הרב אריאל פרץ זצ"ל לרב של מגדיאל, על קיר בית הכנסת רואים את ציור הקיר שצייר יעקב נפרסטק. בין הנוכחים הרב הרצוג – אז הרב הראשי. בציור הקיר רואים כלי נגינה מן המקורות, הכותל המערבי, קבר רחל, עמודי שיש מצוירים מעין עמודי יכין ובועז שבבית המקדש, את לוחות הברית וכתר תורה. הציור נמחק בגלל רטיבות בקיר.