לזכר יוסי יפה

יוסי יפה (1935–1977) נולד במושב חירות ולמד בבית הספר המשותף בגוש תל מונד. הוא ראה את ייעודו בחקלאות והמשיך את לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי. כשהתגייס לצה"ל, ביקש להתנדב לקורס טיס, אך בליבו התגלה פגם והוא הצטרף לנח"ל. אחר כך עבר לצנחנים וצורף לסיירת צנחנים. במשך הזמן היה למפקד הסיירת, השתתף בפעולות תגמול, נפצע פצעים קשים בפעולת התגמול בקלקיליה, ולמרות זאת המשיך לשרת בצבא בתפקידים רבים תמיד בהצטיינות, בנאמנות ובמסירות. בשנת 1976 הוענקה לו דרגת סגן אלוף. משסיים את שירות החובה, שירת רבות במילואים. במלחמת ששת הימים השתתף כמג"ד בקרב הקשה בגבעת התחמושת וזכה להיות בין משחררי הכותל המערבי. בין המלחמות טיפל במשפחות השכולות של חללי המלחמות. במלחמת ההתשה שירת בקו המעוזים בתעלת סואץ, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פרץ הגדוד שלו את הדרך הנצורה למעוז בודפשט ואחר כך לחם באזור החיץ החקלאי ולקראת סיום הקרבות נכנס הגדוד לתוך העיר סואץ. אש תופת הומטרה על הלוחמים ורבו הנפגעים. יוסי נפגע אף הוא והמשיך למרות זאת לפקד על חיילים במשך עשרים שעות.

חייו של יוסי התחלקו בין הצבא, עבודתו בתנועת המושבים והבית, ואת שלושתם אהב במידה שוה. הוא לא הבדיל בין חינוך לבין ביטחון וראה את ביטחון ישראל בחינוך עם ישראל. לפיכך הקדיש בימים שבין שירות צבאי למשנהו מרץ בארגון פעולת חטיבת הנוער של תנועת המושבים; יזם מפעלי חינוך, מסעות וטיולים להכרת הארץ ולאהבתה, ועודד את בני הנוער במושבים להמשיך במסורת כיבוש הקרקע וההיאחזות בה לצמיתות. "כי זאת לדעת", הכריז בנאום בוועידה של תנועת המושבים, "גבולות המדינה לא ייקבעו רק על ידי תותחי הטנקים ומוצביו של צה"ל, אלא, ואולי קודם לכול, על ידי שרשרת היישובים העבריים והאזרחיים, שבהם יקוימו חיי יום יום, ובהם יגדלו ילדים, יפרחו עצים וישגשגו משקים". המשק שלו שימש דוגמה למשק שהתנהל על טוהרת העבודה העצמית. עם זאת, מצא פנאי להקדישו לרעייתו רינה ולארבעת ילדיו.

בראשית 1977 התגייס יוסי שוב לשירות קבע, כי הוצב כסמח"ט בראש מסגרת חדשה בצה"ל לביצוע משימה, שהוא הגה זמן רב קודם לכן. אולם, לא חלפו חודשיים, והוא נפל בעת מילוי תפקידו ב־28 בפברואר 1977.