בית השיטה – שלטים ועוד

יצחק חצרוני (1910–1990) נולד באנסבאך שבגרמניה להוריו לודוויק ובאבט, שהיו להם עוד 4 בנים ובת. כשלמד בבית ספר ראלי, נתקל באנטישמיות, והגיב על כך בכעס. עם סיום בית הספר היה אמור להכשיר עצמו להמשך בעסקיו של האב התעשיין, אך החליט לנסוע לנירנברג, למד שם ועבד במסחר. תוך כדי כך פגש חלוצים והחל להימשך לציונות ולסוציאליזם ויצא להכשרה חקלאית בחווה בגרמניה. ב־1931 עלה ארצה והצטרף לקבוצת החוגים שליד מעיין חרוד. בתחילה עבד בעבודת חוץ בירושלים ובסבלות בחברת האשלג. ב־1934 הקים את משתלת הזיתים לקראת נטיעת כרם הזיתים בבית השיטה. כשגדלו עצי הזית החל לכבוש זיתים במכלים גדולים לצורכי החברים ובזה הניח את היסוד ל”זיתייה”. במרוצת השנים התפרסם בארץ ומחוצה לה כמומחה לגידול עץ הזית ואף הציע שיטות חדשות לנטיעת כרמי זיתים. בין היתר עסק ופיתח במשך שנים שיטות שונות למסיק מכני. יצחק נשא לאישה את מרים, שהכירה אותו ממכתבים שכתב לסניפי “החלוץ” בגרמניה, ובהיותם חשוכי ילדים אימצו לבת את רותי התינוקת. זמן־מה שימש יצחק כגזבר הקיבוץ, אך עיקר תפקידיו היו התנדבותיים: בין השאר, שכנע בני משפחה באנגלייה להקים את המועדון לחבר בבית השיטה לזכר בנם הטייס שנפל במלחמת העולם השנייה ולקח חלק בציודו ובהפעלתו של המועדון. אולם, מעל לכול, היה יצחק ידיד ומשענת לחברים במצוקה וסועד לסובלים. בשעות הפנאי התמסר לתחביבו האמנותי – עבודת המוזאיקה והשתמש באבנים טבעיות שאסף ברחבי הארץ. בנוסף ליצירתו האישית הדריך בני נוער בעבודת פסיפס ועזר לשקם רצפות פסיפס עתיקות ברחבי הארץ.

בפסיפס שחזר יצחק חצרוני את מבנה חדר האוכל של מייסדי בית השיטה "קבוצת החוגים", כשישבו עדיין בעין חרוד (1931–1938).

עוד מידע על יצחק חצרוני.