בעלי חיים ושבטי ישראל

את העבודה המקורית עשה האמן שלום זאב רשלבך ב־1962. בשנת 2022 אמן גיא קפלן צבע מחדש את הקיר שעליו מוצב ארון הקודש.

שלום זאב רשלבך התמחה בעיקר בציורי קיר ותקרות בבתי כנסת; הינה רשימת עבודותיו.

• בית הכנסת גבורת ישראל, רחוב בר כוכבא, תל אביב־יפו, תשי"א – בכותל המזרח: וילונות, טליתות וכלי נגינה וכתובת לזכר הוריו יעקב־צבי וחיה.
• בית הכנסת פועלי צדק, רחוב צ'לנוב – ציורי תקרה מרשימים שצייר כשהוא שוכב על פיגום.
• בית כנסת המרכזי, רעננה – עבד בהנחיית אדריכל מאיר בן־אורי.
• בית הכנסת הגדול, כפר סבא.
• בית הכנסת מראות הסולם, נווה צדק, תל אביב־יפו, תרצ"ט – תיקן וחידש את ציורי הקיר והתקרה.
• בית הכנסת משכן יעקב, שד' סמאטס, תל אביב־יפו, תשי"ב – הוא קיבל על עבודתו מכתב הוקרה מהרבנים פ' שינמן וא' פישלר, על "לוח מצויר שהכין לארון הקודש".
• בית אליהו גולומב, מפקד ההגנה, שד' רוטשילד – הקירות והקרניזים.
• בית שיח' ערבי משיח מוניס (כיום הבית הירוק באוניברסיטת תל אביב), שנות השלושים. תמורת עבודתו הציע לו השיח' אדמות באזור תל קסילה.

להנאתו צייר ציורי שמן על בד, ובהם תיאר את העיירה היהודית ליד לודז', סצֵנות מן התנ"ך, סעודת ערב שבת, דיוקנאות של רבנים כמו הרבי מגור והרבי מוויזניץ, פרחים ופֵרות. ציוריו שמורים בבתי צאצאיו. עבודה חשובה שנשתמרה, היא הסוכה (7 מטר רוחב), שעל בדיה צייר בשלל צבעים את נופי הארץ ואת חגי ישראל. חיים רשלבך בנו מעמיד את הסוכה הזו מדי שנה בשנה בחג הסוכות. כמו כן צייר את נופה של העיר זיכלין בספר הזיכרון של הקהילה.

בקבלת עבודות הוא היה בררן ובחר רק בעבודות שאפשרו לו לבטא כישרונו האומנותי בציור ובעיטור. ב־1949 הגיע לישראל אחיינו שלמה (בנו של אחיו אברהם), שהיה צבע אומן ושלום זאב סייע לו בקבלת עבודות צביעה בתחילת דרכו. זאת ועוד, אחדים מבני משפחת רשלבך מלודז' שהיגרו לארצות הברית, עסקו שם בצביעה דקורטיבית ובציורי קיר. אנו לומדים אם כן שמקצוע הציור והדקורציה היה מקצוע משפחתי.

שלום זאב רשלבך נפטר בתל אביב־יפו בשנת 1971, לפי שי פרקש.