מספר יצירה: #709

אמן:
שונברג שלדון
תאריך:
1953
נושא:
הנצחה, התישבות
יישוב:
מעלה החמישה
כתובת:
בית צילה
בעלים:
קיבוץ מעלה החמישה
מידות:
15 מ' בהיקף אולם המבואה
חומרים:
צבע
טכניקה:
ציור
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

החמישה

 

בית צילה נבנה בשנת 1947 לזכר חברת הקיבוץ צילה כהן-רוטבליט שנרצחה בעת שלוותה טיול למצדה במרץ 1945. הבניין תוכנן על ידי האדריכל אוריאל שילר והבנייה נעשתה על ידי חברי הקיבוץ. בהנחת אבן הפינה נאמר: כדברי המייסדים: "ישמש כזכר לחברתנו, אשר במשך כל ימי היותה בארץ מסרה כל כוחותיה ומרצה לשיפור התרבות והחיים, הוא ישמש גם מקור השראה לכל אלה שיבואו לשכון בצילו."

בפברואר 2016 סיים צוות סטודיו תכלת את עבודות השימור של ציורי הקיר של שלדון שונברג משנת 1953 בבית צילה בקיבוץ מעלה החמישה.
לקריאת דוח עבודות השימור

שלדון (שה) שונברג,  יליד אילינוי היה בוגר בתי ספר לאמנות בארה"ב וברומא והשתלם בציורי קיר במקסיקו בשנת 1952, ערב הגיעו למעלה החמישה כמתנדב. הוא שהה בישראל לסירוגין בשנים 1950-1955 ועבודתו בישראל, הנוגעת בעיקר בימי ראשית המדינה, אינה מוכרת. שה עסק בהוראת אמנות ופעל בשדות יצירה ובטכניקות מגוונות. שה שונברג נפטר בשנת 2012.

בשנת 1952 הגיע שונברג לקיבוץ מעלה החמישה. חברי הקיבוץ זכרו כי התגלה כעובד לא מיומן ברפת ובעבודות השדה ולכן הציע שיתרום את חלקו בציור קיר בבית התרבות של הקיבוץ. בית צילה. הציור משתרע על פני חלקם העליון של שלושה קירות במבואה. גובה כ־2.5 מ' (באזור המדרגות הגובה משתנה) וצלעות ה־ח הינם (משמאל): 6 מ', 3.5 מ', 8 מ'. הציור מוקדש לסיפור נפילתם של חמשת חברי ההכשרה שנרצחו בעת שעבדו בסלילת הכביש בהר הרוח הסמוך בשנת 1937. קיבוץ מעלה החמישה נקרא על שמם.

הציור מורכב משלושה חלקים: בקיר הצפוני: הוא מגיע עד לקו המדרגות העולות לגלריה. במפלס התחתון הציור על גבי טיח במרקם גס שרועות גופות חמשת הנופלים במפלס המרכזי, מפלס הגלריה מתוארים החמישה קמים ונושאים כלי עבודה ואחד מהם מגיש מכוש לצילה וקבוצה של ארבעה ילדים. הילדים עומדים כשאחד מהם האוחז בידו האחת את דגם הבניין פונה אל הנופלים וידו השנייה מושטת אל החלוץ לקבל ממנו את "נס" כלי העבודה. שני ילדים מישירים מבטם קדימה אל הצופים, אחד מהם אוחז ספר בידו וילדה נוספת פונה אל הקיר המערבי המרכזי המתאר את עבודת השדה והנוי בקיבוץ. על כתפה היא נושאת רובה המבצבץ ברמיזה מאחורי גבה. במרכז שני חברי הקיבוץ, האחד חורש והשנייה עודרת. דמות זו מזוהה על ידי חברי המשק כחנה, אלמנת אחד מהחמישה ורכזת הנוי של הקיבוץ. בקיר הדרומי מתוארים החמישה, המזוהים בכל שלושת הסצינות (המוות, הקימה והעבודה) על ידי לבושם הקבוע, כשהם עוסקים בעבודת סלילת הכביש במהלכה נרצחו. הציור העובר בין ממדי זמן מבטא מסר שבו הנופלים מעבירים את לפיד העבודה וההגנה לחיים, לילדים שהם דור העתיד. ידיעותיו של שונברג את הציור הנוצרי באים לידי ביטוי בתכנית היצירה. הגשת הדגם נעשית כאן במהופך, שלא כמו בציור הנוצרי שבו התורם מגיש את מבנה הכנסייה לפטרונים, לקדושים המתים, הרי שכאן הנופלים הם שמגישים בקורבנם את האפשרות ליצירת חיי תרבות, חקלאות ויצירה לדור העתיד. הקריאה של הציור צריכה להיעשות מהמרכז לצדדים. במרכז הקיבוץ הנבנה ומשמאלו תיאור האירוע המכונן של נפילתם של החמישה בעת עבודתם. מימין החזון והמסר של ההנצחה.

בית התרבות, שהיו בו חדר העיון והקולנוע, עומד היום כמעט ללא שימוש, למעט ארכיון הקיבוץ ששוכן בו. הבניין שופץ בשנת 2008 בעיקר חוזקו יסודות וטופלו בו מספר חלקים, אבל עדיין המקום מוזנח, ויש סכנה שפתחים אינם אטומים דיים. הציור טופל בשנות ה־80 על ידי אברהם אופק ושוב לאחרונה ב־2008 על ידי עדי לוי ופיטר מלץ.

במהלך 2016, בעקבות המלצותיו של דוד ביגלאייזן, יועץ שימור לסקר אמנות הקיר, החלו עבודות איטום נוספות. העבודות שנעשו כוללות איטום הנזילה בגג הארכיון שממערב לפרסקו וטיפול במרזב, וכן החלפה ותיקון של החלונות בקיר הצפוני. בחלונות המערביים קדחו חורים לשם ניקוז הגשם שחלחל דרכם לקירות וכן נעשתה עבודת ניקוז הכניסה הצפונית לבית צילה והתקנת תעלה למי הגשם.  על החלון המערבי נתלה  וילון כיוון שהחדיר אור רב לקומה וכן תוקנו הוויטרינות והותקנו בהן תאורה ומנעולים. העבודות הסתיימו והפרסקו נראה מצוין.

חברי קיבוץ אחדים פועלים ללא לאות להחייאת המקום והפיכתו מחדש למרכז תיירות ותרבות. בקיבוץ אתרים נוספים היוצרים מסלול המספר על תולדות הקיבוץ מאז הקמתו בשנת 1938, בימי מלחמת העצמאות כמעוז בדרך לירושלים וכיישוב ספר.

בעקבות שימור היצירה נמצאו מסמכים בארכיון מעלה החמישה:

 

מידע נוסף על היצירה
סגור