הנגב והגליל

הפינה לזכר אמנון גברט (1985–2006) בנם של מיכל ורפאל (רפי), שנולד ביישוב יובלים, אח קטן לנדב ונועה ואח גדול לעודד. למד בבית הספר היסודי המקומי ובתיכון האזורי. למד גם נגינה בפסנתר, לקח חלק בחוג סיירות של הקרן הקיימת לישראל והיה חובב גדול של מחשבים. הטיולים הפכו לאחת מאהבותיו הגדולות.

לקראת הגיוס, נקבע לו פרופיל נמוך עקב מחלת דם. אמנון ערער על ההחלטה והצליח להעלות את הפרופיל ל־97. הוא השתתף במבדקים לסיירות, הוצע לו להצטרף לקורס חובלים ואף עבר מספר שלבים של מבדקי טייס. בסופו של דבר החליט להצטרף לנח"ל עם הגרעין שהקים עם חבריו לחוגי הסיירות. בתקופת שנת השירות שקדמה לגיוס, התמקם הגרעין במושב בוסתן הגליל, על החוף בגליל המערבי. אמנון הדריך תלמידים בכפר ורדים, בראש פינה ובמשגב, היה אחראי על התקציבים בגרעין ונחשב לאחד החברים המובילים בו ולדמות אהובה במחוז הצפון של חוגי הסיירות. בתקופה זו החל לנגן בחלילית, כיוון שהיה נוח לשאתהּ בטיולים.

בסוף נובמבר 2004 התגייס לפלוגת "בני גרעינים" של חטיבת הנח"ל, גדוד 50. הוא עבר טירונות ואימון מתקדם בבסיס ההדרכה של החיל בערד, ולאחר מכן ביצע פעילות מבצעית בשטחים ובקו התפר. ב־2005 בשל בעיות בריאות עבר לשרת ביחידה עורפית. בנובמבר של אותה שנה אושפז במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" בטירת כרמל למשך שישה שבועות. במהלך האשפוז, התגלה כי הוא סובל מבעיה באחת הבלוטות, ונראה כי בשלהּ נגרמו ההתקפים הפסיכוטיים, כמו גם בעיות גופניות נלוות. הוא שוחרר מבית החולים ומהשירות הצבאי, ביקש לחזור לצבא כמתנדב, אך בקשתו נדחתה. הוא לא ויתר, החליט להתנדב לפרק הבא בפעילות הגרעין ולבצע משימה לאומית חברתית. כך החל לעבוד עם חבריו לגרעין בבית ספר בבאר שבע, אך חש עייפות רבה, כנראה בהשפעת הטיפול התרופתי שקיבל. הוא הרגיש שנוצר פער בינו לבין חבריו, והתקשה להתגבר עליו. אמנון חיים גברט נפטר ב־25 במארס 2006, בן עשרים ואחת.

הפסיפסים הוצבו על הקירות החיצוניים של מקלט ומתוארים בהם נופי הגליל והנגב; ובין פיסות הפסיפס שובצו תצלומי חפצים שהודפסו על אריחי קרמיקה, חפצים שהיו משמעותיים בחייו של אמנון גברט.

דלית בן־שלום חותכת בעצמה לוחות קרמיקה צבעוניים לאבנים קטנות. לשם יצירת התמונה היא נעזרת בהדפסה על נייר בגודל הסופי. את הנייר היא מניחה במקביל לרשת המיועדת לכך. העבודה נעשית בקטעים, ובסוף התהליך היא מצמידה כל קטע לקיר.

האתר של דלית בן־שלום.

מצב השתמרות היצירה: טוב.