שלוש אומנויות הבמה

"יצירתו של משה ציפר (1902–1989) בעיקר בתחום הפיסול, התאפיינה בהפשטה של הדימוי לכדי צורות יסוד. כבן למשפחת בנאים ניכרת עבודתו הפיסולית כתבליטים על גבי קירות. יכולתו הטכנית הגבוהה נשקפת ביצירה זו, שלוש אמנויות הבמה. ציפר חצב באבן דמות אדם, תוך ויתור על ריאליזם, על מנת לתת ביטוי לייצוג האמנויות – מוזיקה, ריקוד ותיאטרון. המתח הצורני הניכר בתנועת הגוף מתבסס על כיוונים מנוגדים המובילים דווקא להרמוניה. אור השמש הנופל על היצירה, לדברי ציפר, הוא כצבע לציור. עבודת היד מגולמת ביצירותיו בעבודת הרוח, והן משרות פשטות ושלווה ענוגה. ציפר תרם רבות להתפתחות הפיסול ישראלי המודרני והשפיע על דורות של אמנים ישראלים", מיכל מור, "אמנות בעברית", עמ' 76.