מספר יצירה: #1153

אמן:
חצרוני יצחק
תאריך:
1962
נושא:
עולם הצומח, פרחים
יישוב:
צפת
כתובת:
בית האמנית מיליה לאופר (מלון "ארטיסט קולוני"), יז 9
בעלים:
פרטית
מידות:
חומרים:
אבן
טכניקה:
פסיפס
מבנה:
פרטי
מיקום:
חוץ
יצירה קיימת
כן

גפן משתרגת וציפורים

את הציור לפסיפס ציירה האמנית מיליה לאופר וביצע אותו האמן יצחק חצרוני, שהיה מיודד עימה.

 

מיליה לאופר (1909–2008) נולדה בפרוסקורוב (היום חמלניצקי) ועברה עם משפחתה לצ'רנוביץ. שם החלה ללמוד ציור. בראשית שנות השלושים עלתה ארצה ולמדה אצל הצייר תדיאוש ריכטר (שלימים שב לפולין ונספה בשואה). בתחילה גרה בקיבוץ, ועם נישואיה לנוח לאופר עברה לקריית חיים,. ב־1939 העתיקו בני המשפחה את ביתם לטבריה ושם עבדה כגננת. החל מ־1933 השתתפה בתערוכות קבוצתיות, וב־1950 זכתה לתערוכת היחיד הראשונה שלה. שנה אחר כך התיישבו בני הזוג לאופר בצפת ופתחו בה את אחת הגלריות הראשונות בארץ  ולימים גם פתחו עוד גלריה בטבריה (1955–1974). מיליה לאופר ציירה בעיקר אקוורלים וציורי שמן, ובמרכזם פרחים במגוון אין־סופי. לצד ציורי הטבע הדומם ציירה גם תמונות נוף מרהיבות.

על אודות הגלריות של מיליה לאופר.

 

יצחק חצרוני (1910–1990) נולד באנסבאך שבגרמניה להוריו לודוויק ובאבט, שהיו להם עוד 4 בנים ובת. כשלמד בבית ספר ראלי, נתקל באנטישמיות, והגיב על כך בכעס. עם סיום בית הספר היה אמור להכשיר עצמו להמשך בעסקיו של האב התעשיין, אך החליט לנסוע לנירנברג, למד שם ועבד במסחר. תוך כדי כך פגש חלוצים והחל להימשך לציונות ולסוציאליזם ויצא להכשרה חקלאית בחווה בגרמניה. ב־1931 עלה ארצה והצטרף לקבוצת החוגים שליד מעיין חרוד. בתחילה עבד בעבודת חוץ בירושלים ובסבלות בחברת האשלג. ב־1934 הקים את משתלת הזיתים לקראת נטיעת כרם הזיתים בבית השיטה. כשגדלו עצי הזית החל לכבוש זיתים במכלים גדולים לצורכי החברים ובזה הניח את היסוד ל”זיתייה”. במרוצת השנים התפרסם בארץ ומחוצה לה כמומחה לגידול עץ הזית ואף הציע שיטות חדשות לנטיעת כרמי זיתים. בין היתר עסק ופיתח במשך שנים שיטות שונות למסיק מכני. יצחק נשא לאישה את מרים, שהכירה אותו ממכתבים שכתב לסניפי “החלוץ” בגרמניה, ובהיותם חשוכי ילדים אימצו לבת את רותי התינוקת. זמן־מה שימש יצחק כגזבר הקיבוץ, אך עיקר תפקידיו היו התנדבותיים: בין השאר, שכנע בני משפחה באנגלייה להקים את המועדון לחבר בבית השיטה לזכר בנם הטייס שנפל במלחמת העולם השנייה ולקח חלק בציודו ובהפעלתו של המועדון. אולם, מעל לכול, היה יצחק ידיד ומשענת לחברים במצוקה וסועד לסובלים. בשעות הפנאי התמסר לתחביבו האמנותי – עבודת המוזאיקה והשתמש באבנים טבעיות שאסף ברחבי הארץ. בנוסף ליצירתו האישית הדריך בני נוער בעבודת פסיפס ועזר לשקם רצפות פסיפס עתיקות ברחבי הארץ.

עוד מידע על יצחק חצרוני.

 

מידע נוסף על היצירה
סגור