תבליט

אברהם גופר (1927–2006) נולד בוורשה שבפולין ועלה ארצה ב־1943 עם קבוצת ילדים. הוא נשלח לקיבוץ אפיקים שהיה לביתו. ב־1946 היה ממייסדי קיבוץ חצרים, וב־1959 עזב את הקיבוץ. הוא למד אמנות עם האמנים יעקב וכסלר, יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטימצקי ואהרון גלעדי. את אשתו פנינה הכיר בצבא. פנינה גופר נולדה באנטוורפן שבבלגיה (1932–2020), למדה שם ציור באקדמיה לאמנות עד 1950, ואז עלתה ארצה עם אימה ואחותה. ב־1953 נישאו פנינה ואברהם, ומאז יצרו יחדיו; בתחילה יצרו עבודות גרפיות, תכשיטי אמייל וכסף, ומ־1956 הקימו את חברת "גופר קרמיקה". מרבית העבודות שיצרו בני הזוג נעשו בטכניקה של יציקה קרמית ואופיינו בדקורטיביות ובעיטורים תלת־ממדיים. העבודות חופו בזיגוג צבעוני שנשרף בטמפרטורה גבוהה. בין העבודות הידועות של בני הזוג היו יצירות יודאיקה, ובייחוד קערות סדר. בנוסף לאמנות שימושית יצרו בני הזוג מספר עבודות במרחב הציבורי. עבודותיהם הוצגו בין השאר בתערוכה הקבוצתית "קרמיקה 70" במוזאון תל אביב (1970), בתערוכת יחיד במוזאון האתנוגרפי בחיפה (1976) ובבית יד לבנים בחולון (1987). המאפיינים הבולטים בסגנון של גופר הם הססגוניות בזיגוג והעושר הקישוטי התלת־ממדי, בניגוד לקישוטים של הקרמיקה הארמנית למשל. פני הכלים מעוטרים בציורים ובאבסטרקטים עשויים מבליטות ושקעים. ועל כן בסוף שנות ה־50 בלט סגנון העבודות של גופר קרמיקה בנוף המונוכרומטי של גוני החום ששלטו בהוויה הקרמית הישראלית בצבעוניותם ובביטוי התלת־ממדי של הקישוטים, לפי ויקיפדיה.

כלים ואריחים תוצרת גופר.

עוד מידע על האמנים, מעריב 1957.

התבליט בסרטון של יומני כרמל, 1964.