בתנועה אחת קדימה
66666666הציור הזה הודפס על בד והוצב בוועידת איחוד התנועות הקיבוציות….
להמשך קריאה
הציור הזה הודפס על בד והוצב בוועידת איחוד התנועות הקיבוציות….
להמשך קריאה
"בצעירותו נחשף דניאל נחום לעושרן ההיסטורי של האומנות ושל היצירה האיטלקית, והשפעותיהן מורגשות בתבליטי יצירתו הקרמית שהקיפה את מסעדת בית התנועה. הדמויות הסועדות באירועים שונים מעוצבות בסגנון תקופת ימי הביניים בנאיביות קישוטית פשוטה. תמימות זו באה…
להמשך קריאה
"שמואל כץ היה מחובר למקורות היהודיים. אביו היה חזן בית הכנסת הגדול בווינה, אך מלחמת עולם השנייה הביאה אותו לבודפסט. שמואל היה מודע היטב לאכזריותה של המלחמה, של כל מלחמה, ולמחיר שהיא גובה מקורבנותיה. התבליט…
להמשך קריאה
אראלה שפרוני־הררי (1925–2010) נולדה בקיבוץ עין חרוד ועברה לקיבוץ עין החורש. היא למדה אומנות בבצלאל בירושלים, בסמינר למורים בתל אביב ואף השתלמה באנגליה. יצירותיה בפיסול ובקרמיקה ארכיטקטונית. משולבות במרחב הציבורי של קיבוצה. אראלה שפרוני־הררי אף לימדה…
להמשך קריאה
"רודא ריילינגר, בתבליט המופשט של יצירתו, מאתגר את עצמו ואת המתבונן בה, כי החומר ביצירה הוא המוביל ולא הנושא. האומן בחר בזכוכית המחוברת לקיר בברזל כמרכז ליצירתו. יצירותיו של ריילינגר עשויות ברובן מחומרים קשים (ברזל, בטון,…
להמשך קריאה
תבליט קרמי צבוע בטכניקת "מיוליקה" של דניאל נחום, ובו אותיות היוצרות את הצירוף "משפט שלמה" ועליהן דמויות שונות. הסגנון של העבודה הוא שילוב של ימי המקרא עם המורשת התרבותית של ארץ הולדתו של האמן – דניאל…
להמשך קריאה
את בית התנועה הקיבוצית (לשעבר בית הקיבוץ הארצי) תכנן שמואל מסטצ'קין, ואת תבליט הבטון בחזיתו יצר יחזקאל קמחי חבר קיבוץ יקום. יצירה זו שלא פורקה ולא הועברה לגבעת חביבה היא "תבליט בטון יצוק בסגנון 'הבטון ברוטלי'…
להמשך קריאה
"שורשיו היצירתיים של שרגא ווייל מקורם במרכז אירופה, בסלובקיה. ביצירתו קיים הרצון לגשר בין ארץ הולדתו לבין ארץ ישראל – מולדתו. הבחירה בצבע הנחושת לדלתות הכניסה לבית הקיבוץ הארצי, מסמלת את הקשר לעבודת האדמה, למחצבי הארץ …
להמשך קריאה
ג'ין מאיר (1924–2000) נולדה בלונדון לאני ואברהם דיוויס. למדה ב־Chelsea School of Art בסיום מלחמת העולם השנייה, ואחר כך החלה לעבוד בציור תפאורות ב"סדלרס וולס" – תיאטרון לאופרה ובלט בלונדון. ב־1949 ביקרה בארץ ופגשה את מרסל…
להמשך קריאה
"הקיר הקרמי הגדול שיצר סעידי באולם הכנסים בבית התנועה נשאר על מקומו ולא פורק. […] הקיר הגדול העומד מנגד לשורות הכיסאות שבאולם הכנסים בבית התנועה מחייב אומנות! משה סעידי בחר למלא את הקיר כולו…
להמשך קריאה