המנורה
66666666מצב השתמרות היצירה: ברבות הימים הוחלפה הגדר הזאת בגדר אחרת. הדימוי של מנורה הוא המרכזי בסמלם של הגדודים העבריים. על הגדודים העבריים, ויקיפדיה….
להמשך קריאה
מצב השתמרות היצירה: ברבות הימים הוחלפה הגדר הזאת בגדר אחרת. הדימוי של מנורה הוא המרכזי בסמלם של הגדודים העבריים. על הגדודים העבריים, ויקיפדיה….
להמשך קריאה
במוזאון אסירי המחתרות התגלו בעיקר על הרצפה ולפעמים גם על הקירות חריטות של האסירים שהוחזקו בבניין. בחריטות יש שמות פרטיים, סמלי הארגונים, מחשבות על המאסר ותאריכים. החריטות בכמה שפות: עברית, ערבית, אנגלית ויש גם ברוסית….
להמשך קריאה
האנדרטה בנויה משני קירות בטון גדולים שביניהם נישא מגדל תצפית גבוה מבטון וצורתו משולש קטום. קיר הבטון הדרומי הארוך מפוסל בצורות עמקים, גבעות ומדבר – נופי הארץ. זהו קיר ה"גבול" המוליך אל חדר הזיכרון השוכן בקרקעית…
להמשך קריאה
יוחנן בן־יעקב (1913–2003) נולד בברלין ועלה ארצה ב־1933. היה ממייסדי קיבוץ הזורע. למד אומנות בבצלאל אצל מרדכי ארדון. בן־יעקב היה אמן רב־תחומי, עבד בכל החומרים ובכל הטכניקות. בשנות חייו המאוחרות התמקד בעבודת העץ, שכן העץ כחומר…
להמשך קריאה
יוחנן בן־יעקב (1913–2003) נולד בברלין ועלה ארצה ב־1933. היה ממייסדי קיבוץ הזורע. למד אומנות בבצלאל אצל מרדכי ארדון. הוא היה אמן רב־תחומי, עבד בכל החומרים ובכל הטכניקות. בשנות חייו המאוחרות התמקד בעבודת העץ, שכן העץ כחומר…
להמשך קריאה
הציור נעשה אל מול הגבול כחלק מן הפעילות של ארגון "רכס השלום בחניתה". את הארגון ייסדו ב־2017 שלושה מבני הקיבוץ, והפעילות מתבצעת בחניתה וברכס עצמו מול הכפר הלבנוני עלמא אל־שעב. מדובר בארגון שהוא א־פוליטי מארחים קבוצות…
להמשך קריאה
האמנים תרמו את היצירה לזכר בתם סיגל רודריג ז"ל (1968–1987)….
להמשך קריאה