חלונות אל הקיבוץ

אליסף מיארה (1983) נולד באשדוד, איש חינוך שהיה לצייר קירות. היצירה נעשתה כאחיזת עיניים (Trompe-l'œil). האמן גם צבע כמה מבתי הילדים בקיבוץ (ראו סרטון). זאת ועוד, הוא עסק בעיטור המיגוניות בעוטף עזה. בתי הילדים המיגוניות המעוטרות. המיגונית בנגבה.  

פרחים

העבודה הקבועה על קיר מגדל המים "החדש", שהוקם ב־1952 לאחר שהמגדל הישן נהרס במלחמת השחרור, נוצרה לרגל 70 שנה לקיבוץ.

ציפורים ולבבות

עבודה קהילתית שהוצגה במוזאונים ולאחר מכן חלק מהפריטים הועברו לקיבוץ. הציפורים מעטרות את קיר חדר האוכל הישן, המשמש כיום חדר משחקים לפעוטות. הלבבות שנוצרו במסגרת מיזם "הלב זוכר" של מוזאון ישראל מקשטים את קיר המרפאה.

צורות מופשטות

היצירה נמצאת על קיר המועדון לחבר, שם נהגו הילדים לשחק כשההורים אכלו בחדר האוכל הסמוך. לפי יעקובסון, את היצירה ביצע משה סעידי, איש כפר מנחם.   עוד על היצירה, מיכאל יעקובסון, חלון אחורי.

צורות צורות על רקע אדום

היצירה עוצבה על מקלט המתפרה־קונפקציה של הקיבוץ.   עוד על היצירה, מיכאל יעקבסו, "חלון אחורי".    מצב השתמרות היצירה: גרוע.    

עיטורים בבטון

עיטורים גאומטריים בטכניקה של הטבעה בבטון על קיר מבנה הגנרטור ובעוד מקומות בקיבוץ. מצב השתמרות היצירה: היצירה בסכנת הרס.

עץ המשפחות

תמונת העץ נוצרה בידי תלמידי בית הספר היסודי בהדרכת נאוה לברן לרגל מלאת 80 לקיבוץ. היצירה נתלתה על הקיר החיצוני של חדר האוכל הישן, שחדר הדואר היה חלק ממנו. כיום משמש המבנה משחקייה לילדים.