מה בין טנק המרכבה, מטוסי הפנטום וכפר האמנים עין הוד?

מאת סמדר ברק

במהלך עבודתי בסקר אמנות הקיר נתקלתי בקיר אמנותי שתועד במפעל אורדן – תעשיות מתכת ויציקות בנתניה, וניסיתי לברר מה רואים שם.

טלפנתי למקום ושם הסבירו לי שזו יצירה מקומית: קיר שעליו הודבקו חלקים של טנק המרכבה המיוצרים במפעל. איש שיחי התעניין בתיעוד שאנו עושים ב"סקר אמנות הקיר בישראל" וציין שיש במשרדו יצירת קיר מעניינת מאוד. לבקשתי, שלח לי תצלום של הציור.

הוא סיפר שבזמנו עבד במפעלי אוטוקרס בטירת כרמל, ושם היה תלוי הציור. כשנסגרו המפעלים בטירת כרמל והמקום פונה, הוא הבחין שהציור הושאר במקום והחליט לקחת אותו. כך הגיע הציור לנתניה, למפעל אורדן.

סיפורו של הציור סקרן אותי וניסיתי להבין מה הניע את ארבעת האמנים, אנשי עין הוד: אריק בראואר, מרסל ינקו, משה גבעתי וז'אן דוד לצייר ציור משותף שבו כל אחד שמר על סגנונו. רציתי גם להבין כיצד התגלגל הציור למפעל בטירת כרמל.

התשובות לכך היו טמונות בין דפי עיתון דבר מ־3 באוגוסט 1969. באותו קיץ באחד מלילות השבת נערך באמפיתיאטרון של כפר האמנים עין הוד ערב הבידור "ליל ירח מלא". במסגרתו ציירו יחדיו ארבעת האמנים ציור לפני הקהל. את הציור היו אמורים למכור באותו אירוע במכירה פומבית ואת הכסף שיתקבל תמורתו תכננו לתרום למלווה הביטחון לרכישת מטוסי הפנטום.

בבחינת הציור מימין נראה יצור ימי: סוסון ים שהוא גם תמנון שצייר אריק בראואר, לידו ציורו של מרסל ינקו, ובו בולט מטוס צהוב, כנראה להזכיר את המטרה של הציור.

משמאלו צייר משה גבעתי ציור מופשט, שאפשר להבחין בו בגוף נשי, ובקצה האחר צייר ז'אן דוד: ליל ירח וכוכבים ואריה בעל ראש אישה ובראשו שני פרצופים, מעין נשיקה.

המכירה הפומבית נדחתה בשל מהומה שהתחוללה במקום. לפי הדיווח בעיתון המנחים אורי זוהר ואיצ'ה ממבוש לגמו ויסקי מפעם לפעם, הוויסקי עשה את שלו, והבדיחות החלו להידרדר…

ואיך הגיע הציור לטירת כרמל? לימים רכש את הציור יצחק שובינסקי, מנהל אוטוקרס, ב־10,000 לירות.