שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה

אוסף התצלומים של הצלם המחונן ורנר בראון השמורים בארכיון יד יצחק בן־צבי מתגלה כל פעם מחדש כמקור מידע ייחודי לתולדות הארץ הזאת בכלל ולתיעוד ההיסטוריה החזותית שלה בפרט. לאחרונה בזכות דבורה החקרנית, שאחראית על אוסף הצלם ורנר בראון, הגיעו לידיי בסמיכות זמנים כמה תצלומים של עבודותיו של האמן הרב־גוני מרדכי גומפל, שעניינן מים.

עבודות רבות של מרדכי גומפל אפשר לפגוש במרחב הציבורי: בפסיפס ובסגרפיטו, בתבליטים בברזל, באבן ובבטון. לעיתים קרובות תיאר ביצירותיו עובדי אדמה, רועי צאן ודמויות מסיפורי המקרא, ועיצב אותן בסגנון שהושפע מהציור המצרי, סגנון שרווח באמנות הישראלית בשנות החמישים והשישים.

1957, עם רעייתו מרים גומפל, מנהרת בלפור חיפה

והינה התגלה תצלום מאוסף הצלם ורנר בראון של פסיפס שעיטר ברזיית מים בדרך למערת אליהו בחיפה. ידעתי עליו מן העיתונות ואף היה באתר תצלום מטושטש שלו. בזמנו עליתי למערת אליהו וחיפשתי אחריו, אך לשווא. עיון נוסף באוסף גילה עוד כמה תצלומים יפהפיים של הפסיפס ושל האמן בזמן העבודה עליו. אגב, מסתבר לפי הנוף שאת הפסיפס הכין כנראה בעין כרם.

נושא הפסיפס כראוי לברזייה הוא המפגש בין רבקה ועבד אברהם, מפגש שבו היא מגישה לו מים ומשקה את גמליו.

1950–1955

כמה שנים אחר כך יצר גומפל עוד פסיפס על אותו נושא. פסיפס גדול יותר, הניצב עד היום בקריית מלאכי.

הפתעה נוספת ציפתה לי בארכיון יד יצחק בן־צבי – תצלום של הרחבה לפני בית הקרנות, רחוב הרצל בחיפה. בתצלום רואים ברזיית מים מעוגלת ואם מתבוננים בה היטב, מזהים תבליטים באבן.

התברר שהמזרקה שנעשתה בשנות החמישים, עומדת במקומה, אם כי היא מוזנחת מאוד, מלוכלכת ויש עליה גרפיטי. בחיפושיי הגעתי לתצלום תקריב של הברזייה, וסגנון התבליטים של הדגים והעופות, שלח אותי לחפש את חתימתו של מרדכי גומפל. לבקשתי, צולמו לי במקום כמה תצלומים, אך בהן לא נמצאה חתימתו. בכל זאת נראה שיש לייחסה לאמן זה, גם כי יש המעידים שהייתה שם חתימה וגם על שום הסגנון.

הינה לדוגמה תבליטים בבטון שיצר מרדכי גומפל בביתו.

בית האמן, מבשרת ציון

תיעוד אמנות הקיר בישראל – מקורותיו רבים: מן הציבור זורם אלינו מדי יום ביומו מידע על יצירות, מן העיתונות אנו שואבים נתונים רבים, וצלילה אל תוך מעמקי הארכיונים, ובהם מסמכים ותצלומים, משלימה את התמונה.