שעון שמש מרחבי

המבנה שבו שעון השמש המרחבי היה בנקודת ההתיישבות של מושב תימורים, שחבריו עברו משם לנקודה בדרום הארץ. המתיישבים החדשים שהקימו את תמרת לא יכלו להשתמש במבנה בגלל קווי מתח עליון שמרחפים מעליו והמבנה נותר עם ארבעת קירותיו והרצפה שחודשה. הוחלט להפוך אותו למקום של אמנות, גן פסלים וציורי קיר.

אליאסף בר: "במקביל לעבודת האמנים בחוץ ובפנים, עלה לי הרעיון וקיבלתי אישור להקים את שעון השמש המרחבי. כלומר, לא כמו כל שעון שמש שיש לו מוט אלכסוני הבולט מהקיר ופונה דרומה ובעזרת הצל שהוא מטיל אפשר לדעת מהי השעה ביום. […] הגדרתי את היצירה "שעון שמש מרחבי", כי הוא משתף חמישה משטחים: 4 קירות ורצפה. תליתי בגובה כדור במפגש אלכסונים של פינות המבנה בתאריכים ידועים: 21/6 היום הארוך ביותר, 21/12 היום הקצר ביותר ו־21/3, 21/9 ימי השוויון. עקבתי אחרי הצל וסימנתי את כתמי הצל של הכדור בכל שעה עגולה. בהמשך חיברתי לקירות ולרצפה דסקיות מתכת המסמנות את השעות עם ספרות ובצבעים שונים: לקיץ – צהוב, לחורף – כחול ולאביב ולסתיו – ירוק. חיברתי בכבלים את קווי האורך של השעות ואת קווי הרוחב של העונות, וכך כל הנכנס למבנה מקבל הערכה של שעה לכל עונה. את הכבלים הרחקתי מהקירות כדי לא לפגוע בציורים על הקירות".