מבצע קדש

הציור צויר בצבעי גואש על שישה פנלים מעץ – כל אחד בגודל 2.44X1.22 מטר.

בתצלום השחור־לבן תועד קונצרט מנדולינות ואקורדיאונים, שהתקיים בחדר הכנסים במבנה ההנצחה של יד לבנים בפתח תקווה. על הקיר אז היה תלוי הפוליפטיך בן 6 הכנפיים של ליאו רוט. כיום הוא שמור במחסני מוזאון פתח תקווה לאמנות.

"בהתכתבות שהייתה לרוט עם אוצרת מוזאון 'יד לבנים' רות מנור בשנת 1998, הוא מסר לה, כי הציור התגבש לכלל עבודה מוגמרת בתוך כ־5–7 שנים לפני מבצע קדש, והוא כונה בדיעבד 'מבצע קדש'.
הציור כולל שישה פנלים. שבהם סיפור תקומת העם מההריסות.
בפנל הראשון המסתננים החמושים וזורעי ההרס הנמלטים מהמקום – בצבעים כהים קודרים.
בפנל השני תאור ההרס בישוב היהודי: ספרים פרומים, מת מוטל על האדמה, חלקי בנין וריהוט עפים, נושרים. גם הרס חיי הרוח בדמות הספרים הקרועים וגם פגיעה פיזית בבני אדם. גם הצעירים ביותר בדמות לול הילדים ההרוס.
בפנל השלישי המרכזי, השרידים והשכול על רקע עשן העולה מההרס מתוארת נשיאת הפצועים, הבכי על ההרוגים. במרכז הפנל האישה המתמוטטת שכל הקומפוזיציה נשענת עליה. האישה כקרבן אבל גם כמאפשרת תקומה – כבסיס למשפחה חדשה.
סיגל קהת קרינסקי
בפנל הרביעי על רקע הצנחנים המשחררים במרחב שמיימי כחול נישאים דגל המדינה וסמליה ביד לוחמי צה"ל חמושים. וצעיר וצעירה חבושי כובע גרב. אלה, מזכירים לנו מי אחראי לתקומה ואילו הדגל והצעירים היחפים הנוטעים נטיעות מזכירים גם – לשם מה נלחמנו ועל מה נשפך הדם.
בפנל החמישי והשישי תמונת התקומה והישוב המתחדש. בצבעים צהובים שמשיים מתוארת החזרה של החייל מהקרב לחיק אישה אוהבת, יחד חברתי של שמחה וקולקטיב עובד גם בתעשיה (הארובות ברקע) וגם בחקלאות (הזר, הכבשה). בתקומה אין שוכחים את הצעירים והמבוגרים, הנשים והגברים וגם את העולה החדש הנקלט זה עתה בחום על ידי צעירים ומבוגרים. חברה המגינה על הצעיר והחלש ועל הנקלט החדש – על רקע של קיבוץ חרוש תלמים – כשבמרכז גם כאן צעירה וזר פרחים בידיה. לובן, טוהר ופרח כסמלים נשאפים", סיגל קהת־קרינסקי, מתוך הקטלוג של התערוכה "תותח וקילשון", 2006.

עוד מידע על הציור, סיגל קהת־קרינסקי.