נמל חיפה ונמל עכו

האמן עוזר שבת (1901–1978) היה צייר ישראלי, תושב חיפה. נמנה עם קבוצת האקספרסיוניזם הארצישראלי של סוף שנות העשרים וראשית שנות השלושים. הוא נולד בוולברום שבפולין. עם תום מלחמת העולם הראשונה נסע להולנד להכשרה חקלאית במסגרת תנועת החלוץ, וב־1920 עלה ארצה והצטרף כחבר לקבוצת חולדה. מאוחר יותר הצטרף לקבוצת מרחביה ושם החל לצייר. בשל רצונו ללמוד ציור עזב את הקבוצה ועבר לירושלים. בעקבות זכייתו בפרס ראשון בתחרות לעיצוב גן הקונסוליה ההולנדית בירושלים, התאפשר לו לנסוע לפריז ושם בשנים 1923–1925 למד ציור באקדמיה גרנד שומייר בפריז. עם סיום הלימודים חזר לארץ והתיישב בחיפה. ב־1928 השתתף לראשונה בתערוכת אמני ארץ ישראל במגדל דוד, ומאז השתתף בכל התערוכות הכלליות של אמני ישראל. ב־1934 יזם יחד עם הציירים מנחם שמי, רפאל מוהר, צבי מאירוביץ ואחרים את הקמת "קבוצת אמני חיפה". בשנים 1935–1936 נסע לסיור באירופה וביקר באיטליה, בצרפת ובאנגליה. במהלך ביקורו יצר קשרים עם ציירים מאסכולת פריז היהודית. עוזר שבת הציג במספר תערוכות יחיד, ייצג את ישראל בתערוכות באירופה והשתתף בתערוכות בין־לאומיות בניו יורק, ביוהנסבורג ובציריך. ב־1958 ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה, וב־1960 ייצג  עם אלחנן הלפרן את אגודת הציירים הישראלית בקונגרס בין־לאומי לאמנות פלסטית בווינה. בשנות הארבעים והחמישים התמקד בציור נופים. בשנות השישים חל שינוי בסגנונו והוא פנה אל המופשט. לפרנסתו לימד ציור ואמנות בבתי הספר של ההתיישבות העובדת ברמת יוחנן ובכפר יהושע, בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובסמינרים צה"ל וגורדון.

שי פרקש ומיקה טל, סגרפיטו בישראל.

בית הלפרין עמד עד הריסתו ברחוב השיירה פינת רחוב אחי אילת בקרית חיים. הבית שימש בית ועד לתרבות ולאמנות וגם מקום מפגש סודי של ארגון ההגנה טרם הקמת המדינה. לבעל הבית אליושה (מרדכי) הלפרין היה יחס מיוחד לתרבות ולאמנות, ורבים ממכריו היו אמנים שחלק מהם ציירו על קירות ביתו, ובהם: בתיה ויהושוע גרוסברד, אילנה עופר, עמוס ישכיל, אילן כבירי.

"גדלתי בבית מיוחד מלא תרבות, להוריו היה פטפון עם מנואלה והיו קונצרטים בבית ובגינה כל השנים. אביו גם נסע בזמן מלחמת השחרור בין הבסיסים וניגן תקליטים לחיילים. הבית הוקם בסביבות 1932–1933. איתן הוא יליד 1937 ואחותו גדולה ממנו. בזמן שירותו של האבא – מרדכי הלפרין – בצבא הבריטי באיטליה, כשעסק בין השאר בהצלת יהודים ממקומות מסתור ברחבי המגף, ראה את האמנות המקומית והתאהב בה. מרדכי היה במקצועו חוצב, וכאשר הועבר קו הנפט מאילת לאשקלון בתחילת שנות החמישים עבד בחציבות המיוחדות שנדרשו לשם כך במכתש רמון. במכתש ראה חולות צבעוניים מסוגים שונים וחיפש עם הקולגות שלו חולות נטולי כימיקלים לקחת לביתו. הוא הביא לביתו בצנצנות חולות מהמכתש – בכל פעם צבע אחר. הוא עיבד את החולות וראה שניתן ליצור מהם טיח. הוא החליט שיש לעטר את הבית ולאחר כמה נסיונות משלו הזמין אמנים רבים מהאיזור לעטר את הבית בסביבות השנים 1955 עד 1959. התהליך ארך מספר שנים. גם גדר הבית עוטרה. בחצר הייתה רחבת בטון ובה המשיכו הקונצרטים ופעילויות התרבות במקום. מרדכי הלפרין נפטר בן 80 בשנת 1980 והבית נהרס בסביבות השנים 1987–1988",  איתן הלפרין, בנם של בעלי הבית.