בעבודתה התייחסה האמנית לשלוש נקודות מבט נשכחות על חיפה; הראשונה: מצפור אלנבי בכרמל, גן ומצפור נסתרים ממבט הרחוב. השנייה: אל־ג'דידה ההרוסה למחצה לאחר מבצע שקמונה (1948), והשלישית: נקודת מבט לפי הספר "שביל החמורים" (1970) שכתבה מנוחה גלבוע ובה מתוארת חוויית התבגרות של נערה על הכרמל לפני קום המדינה. החיבור הוא מבט ספקולטיבי, נוסטלגי ומריר על נקודת זמן שהאמנית לא חוותה, ואפשר שגם נראתה אחרת לגמרי.

האמנית היא אדריכלית, מאיירת החיה בהדר הכרמל בחיפה. מציירת נופים, זיכרונות, ובניינים מהעבר, ההווה והעתיד המדומיין.