חביבה רייק ולהבות חביבה

ביצירה עוסקים במותה של חביבה רייק ותחייתה באמצעות הקמת הקיבוץ החדש להבות חביבה. היא מורכבת משלושה לוחות המתארים פרקים שונים מחייה.

"הטריפטיכון של שרגא ווייל הועבר לגבעת חביבה למשמרת קבע בארכיון לאחר שהורד מחדר האוכל של קיבוץ להבות חביבה עם סיום תפקידו כמרחב ציבורי להתכנסות ואכילה. הציור מבטא זרם מרכזי באמנות הקיבוצית של שנות הארבעים–שישים, שמטרתו לייצר לרוב אמנות חברתית־תיאורית במרחב הציבורי כחלק מהרעיון לצקת תכנים בעלי עניין ומשמעות רעיונית־אידאולוגית לכלל הציבור. מכיוון שהתקופה הייתה תקופת מחסור, הסתפקו האמנים בציורים על חומרים שהיו בהישג יד כמו מזוניט, סוגי עץ לבוד (דיקטים), וחומרי אריזה שהסתובבו במרחב הקיבוצי. הם מילאו את תפקיד הקיר הבנוי עבור מה שאנחנו קוראים ציורי קיר. חומרי המצע היו שונים, התפקיד שהם מילאו היה משותף – אמנות בשירות הרעיון. אני ממליץ  להתייחס לטריפטיכון של שרגא ווייל משנת 1952 כאל ציור קיר לכל דבר הן מבחינת סגנונו והן למטרת הקבע שלו. הציור על שלושת לוחות המזוניט שעליהם הוא צויר מתאר את אתוס הקמת קיבוץ להבות חביבה מתוך להבות השואה ומתוך גבורתה של חביבה רייק הצנחנית הארץ ישראלית שנרצחה ע"י הגרמנים", יובל דניאלי, האחראי לתחום הדימויים החזותיים ואוצר ארכיון האמנות ביד יערי.

סרטון על היצירה.

שרגא ווייל (1918–2009) נולד בניטרה שבסלובקיה, התחנך בתנועת השומר הצעיר, ועד מלחמת העולם השנייה למד באקדמיה לאמנות בפראג. בשל המלחמה נדד לבודפשט בהונגריה ועסק שם במסגרת המחתרת ההונגרית בזיוף תעודות, נתפס ונכלא עם אשתו שרה בכלא ההונגרי. בדרכם ארצה נעצרו בני הזוג ווייל בקפריסין וב־1947 הגיעו לארץ והצטרפו לקיבוץ העוגן. ב־1953 למד אומנות ב"בוזאר" בפריז. שרגא ווייל התגורר בקיבוץ כל חייו ויצר בכל מיני טכניקות; בציור, ברישום ובאיור, בגרפיקה ובהדפס, בעיצוב ובפיסול, ויצירתו נעה בין הראליזם הפיגורטיבי למופשט הסימבולי. יצירותיו המגוונות משולבות במרחב הציבורי בקיבוצו ובמקומות אחרים בארץ ובעולם.

יצירות אמנות בגבעת חביבה.