חיה תומא הייתה אמנית קרמיקה ופעילה חברתית. רבות מעבודותיה במרחב הציבורי מוצגות בוואדי ניסנאס. שכונה זו הייתה חלק בלתי נפרד מחייה של תומא, שם הכירה את בעלה אמיל תומא, קומוניסט, היסטוריון ופוליטיקאי (1919–1985). היא הרבתה לשלב בעבודותיה דימויים מן החי והצומח, השגורים בנוף ובתרבות המקומית, ולחקור סוגיות פמיניסטיות, חברתיות ופוליטיות.

במרכז תבליט הקרמיקה המדמה חלון מוצגת תמונה של שני ילדים מחייכים בשחור–לבן. סביבם אלמנטים עשויים חמר בצורות של חמסה, יונים, פרחים ורימונים. החלון וקישוטיו ממוסגרים במסגרת חומה, שעל קורתה העליונה מצוטט משפט בעברית ובערבית משירו של אריק אינשטיין עוף גוזל: “עוף גוזל, חתוך את השמיים”. דימוי הילדים בעבודה הוא פריט אוטוביוגרפי מאלבום המשפחה של האמנית – הילדים הם שני בניה. העבודה מבטאת את החיבור העמוק של תומא עם ואדי ניסנאס הן כאמנית והן כאם, ואת הקשר בין ההיסטוריה החברתית של השכונה להיסטוריה האישית שלה. בעשור הראשון של שנות האלפיים יצרה תומא שישה תבליטי קרמיקה אמנותיים לתערוכות “חג החגים” על קירות בתי הוואדי. ברובם חוזרת המסגרת החומה, שמייצגת דלת או חלון, מתוך מוזיאון ללא קירות – מסלול אמנות בואדי ניסנאס.

כותב מיכאל תומא, בנה של האמנית חיה תומא: "יצירת הקרמיקה אלבום משפחתי נוצרה במסגרת פסטיבל החג של החגים ב־2000, שנערך תחת הכותרת ״תום 2000". עבודה זו הורכבה במקור על חזית בית ברובע ואדי ניסנאס. בשנת 2010 קיר הקרמיקה פורק עקב עבודות בנייה והורכב על חזית בניין אחר בוואדי ניסנאס. בצילום רואים את אחי איל ואותי. במקור הצילום היה עותק מוגדל בשחור לבן, והוא הוצג מאחורי חלונית פרספקס. החלונית הושחתה בגרפיטי וניזוקה, כך שהיה הכרחי להחליפה עם הצילום. עיבדתי את הצילום בצורה דיגיטלית והתקנתי אותו במקום התמונה הישנה".