נשים, דקלים וצאן

התערוכה הבין־לאומית "כיבוש השממה", שנפתחה בשנת 1953, תוכננה בד בבד עם הקמת בנייני האומה, וכך, שנתיים בלבד לאחר פתיחתו, כבר נערכה בבניין תערוכה בין־לאומית חשובה. אונסקו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, הכיר באובדן שטחי חקלאות פוריים כתוצאה מחוסר מיומנות ומניצול רשלני של קרקע ברחבי העולם, ובחר במדינת ישראל ששוכנת על גבול המדבר, למקום התערוכה. את התערוכה ארגן אלכסנדר (עזר) יבזרוב, מקים ומנהל בנייני האומה, והוצגו בה פתרונות טכנולוגיים למקורות מים, שיטות להשבחת זנים של צמחים ובעלי חיים בחקלאות, ציוד חקלאי מתקדם ומתקנים לבינוי כבישים. עם המדינות שהשתתפו בתערוכה נמנו בלגיה, פינלנד, נורווגיה, שוודיה, אורוגוואי, ברזיל, ארגנטינה, דנמרק, ארצות הברית, קנדה, טורקיה ויוון. בתערוכה ביקרו למעלה מחצי מיליון איש. היא הייתה אירוע מרכזי בחיי הארץ, ונתפסה כאירוע ציוני מובהק. לאור ההצלחה הרבה שזכה לה הביתן הישראלי בתערוכה הוחלט להופכו לתערוכה מתמדת, אך הוא פורק למורת רוחם של רבים כדי להקים את "תערוכת העשור".