איילת השחר

"העבודה […] מתווספת לאוסף יצירות הקבע של מוזיאון ללא קירות, מסלול אמנות במרחב הציבורי של ואדי ניסנאס. העבודה עשויה שכבות של שפריץ צמנטי ומציגה דמויות ואובייקטים ממאגר הדימויים שאסף וחקר אזולאי: סמליות מקומית לצד דימויים אוניברסליים יום־יומיים בשילוב דימויים ממחקר היסטורי על אודות העיר. כל אלו משתלבים בדרכים מפתיעות ועל־מציאותיות. בעבודותיו עוסק אזולאי במפגש שבין מסורות ציור, והמתח שבין העתיק לעתיד. ציוריו מאופיינים באיכות חומרית של שכבות צבע עבות, שדרכן הוא מדגיש את הפוטנציאל התלת־ממדי של הציור. עבודתו החדשה ממשיכה את שפתו הייחודית של האמן ושולחת אותה אל מחוזות הפיסול במרחב הציבורי. טכניקת השפריץ הצמנטי היא אחת משיטות הגימור המקומיות הנפוצות ביותר. התערובת של חומרי הבניין הבסיסיים – חול, בטון, מים וטיט – משמשת את אזולאי בעבודה זו כחומר ציורי ופיסולי ואף משפיעה על פלטת הצבעים של העבודה. לחומרים אלו מתווסף לוח השעון הדיגיטלי, המנכיח את הזמן הממשי והיום־יומי בתוך הזמן המיתי והנצחי. חפצי פולחן, יצורים קסומים לצד חיות משק ובעלי כנף, מיתולוגיות ימיות וארכיטקטורה מקומית נעים יחדיו בציר לא־היררכי שבין הציור לפיסול, בין הדיגיטלי לידני, ובין הזמן למקום. כמו בעבודותיו הקודמות, גם בעבודה מונומנטלית זו מציע אזולאי אוסף של זיכרונות וסמלים המבקשים לבדוק את היחסים והמתח בין הדימוי והחומר דרך מיתולוגיות מדומיינות. עירוב של דימויים, סמלים ופרגמנטים יוצר שלם חדש, שמחבר את העולם המיתי והפואטי עם המציאות היום־יומיות של הרחוב […]", מתוך אתר בית הגפן.