מספר יצירה: #2067

אמן:
בן־אורי מאיר
תאריך:
1953
נושא:
דתי
יישוב:
חדרה
כתובת:
בית הכנסת הגדול, הגיבורים 74
בעלים:
מידות:
חומרים:
אבן
טכניקה:
בנייה מורכבת
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

ארון קודש ובימה

בית הכנסת עוצב בידי האדריכלית יהודית שטולצר ואת ארון הקודש והבימה עיצב האדריכל והאמן מאיר בן־אורי.

שנים ארוכות עמד הבניין לא גמור וכל התקדמות בגימור בוצעה באופן איטי. רק ב־1953 פנתה הנהלת בית הכנסת לאדריכל מאיר בן־אורי […] בהצעה לעצב את ארון הקודש והבמה. בן־אורי היה אחד מהאדריכלים הדתיים הבודדים שפעלו באותן שנים בישראל, אבל יותר מזה היתה לו גישה עיצובית שונה מזו של האדריכלים המודרנים שכמוהם היו לרוב והוא בחר לפתח גישה משלו. שורשים לגישה זו ניתן למצוא בעבודתם של הצייר הרמן שטרוק והאדריכל אלכסנדר ברוולד (מתכנן בניין הטכניון הישן) – שתי דמויות חיפאיות שהוקסמו מהנוף המזרחי וביקשו להשתלב בה. בן־אורי הכיר את עבודתם מקרוב בתקופה שבאה לאחר שהיגר מאירופה לארץ ישראל ב־1934. בניין ישיבת כפר הראה (1939) שתכנן בן־אורי ועליו כתבתי כאן הוא הדוגמה המפורסמת ביותר שתכנן. ניתן למצוא בה את ההשראה מצורות אותן השאיל מהאדריכלות הערבית המקומית, ובה שילב גישות מודרניסטיות עם סימבוליקה ואמנות. ברוח דומה עיצב את ארון הקודש והבמה בחדרה.

"בתכנון הפרויקט היתה שאיפה להשתמש בחומרי גלם מקומיים, ולשלב מוטיבים הקשורים לירושלים ובית המקדש וכאלה הקשורים לנופיה של חדרה", כתב יאיר בן־אורי, בנו של האדריכל ומנהל "מוזיאון בן אורי" שייסד אביו, במאמר שהקדיש לעבודתו בבית הכנסת בחדרה. בן־אורי עיצב את קיר המזרח ושילב בו כמה סוגי אבנים שאותם הזמין ממחצבות בגליל ובנגב. הגומחה בה ניצב ארון הקודש תוכננה כבר במקור באופן רחב במיוחד, כך שבן־אורי עיצב אותה כחדר בפני עצמו הפתוח אל אולם התפילה אך נפרד ממנו בעיצוב. חומות ירושלים ופרדסי חדרה נרמזו בעיצוב וכן ניתנה התייחסות להנצחת מייסדי המושבה ובניה שנפלו במלחמת העצמאות שהסתיימה שנים אחדות קודם לכן.

משני צידי ארון הקודש הותקנו עמודי אבן שנועדו לרמז על אותם עמודים שהותקנו בבית המקדש, יכין ובעז, כשבראש כל אחד מהם מופיע השם "יהודה" או "ישראל", שמות שחוזרים ומופיעים גם בציטוט מתוך ברכת הגאולה שבתפילת הלחש ומתנשא מעל לארון. על חזית כל אחד משני העמודים, שבראשם מעין רימונים, סותתו עיטורי עלים וששה תפוזים צבועים בזהב המרמזים על שבטי ישראל. גם את עמוד החזן עיצב בן־אורי והוא נותר בשלמותו בחזית ארון הקודש, מתוך יומן הרשת "חלון אחורי" למיכאל יעקובסון.

עוד מידע על בית הכנסת, "חלון אחורי", מיכאל יעקובסון.

 

מידע נוסף על היצירה
סגור