חיות, צמחים ונופים

תקרת המסדרון וחלקם העליון של הקירות שלאורכו מעוטרים בציורי טבע: ציפורים, איילות, פרחים, עצים, ציורי נוף (קברי אבשלום וזכריה בעמק קדרון, הרים מושלגים ונחלים כמו באירופה) וציורים של מוטיבים יהודיים כמו מגן דוד וסמלי שנים עשר השבטים. בית הארמון שנמצא ברחוב עזרא 19 הינו הבניין המפואר בבתי שכונת הבוכרים ואולי בעיר כולה. בנו אותו יהודיוף אלישע וחתנו ישראל חפץ בין השנים  1903–1914 כבית פרטי לבני המשפחה ששהו עדיין בבוכרה. היום שוכנים בו בתי הספר לבנות "בית יעקב" ו"בית חנה" של תנועת חב"ד. את הבניין תכנן אדריכל איטלקי (לא ידוע) בסגנון הרנסנס האיטלקי בתוספת מוטיבים יהודיים, והוא גדוש בעמודים, כרכובים, אבני ראשה מעוטרות במגני דוד. בקומה העליונה מסדרון מרכזי ברוחב 3 מטר, משני צידיו שורה חדרים גדולים שאחד מהם הוקדש לבית כנסת, ובו עמודי שיש מפוארים, התומכים קשת קמורה מרכזית ושתי קשתות בצורת פרסה. בקיר הפנימי שבין חלל המסדרון ובית הכנסת עומד ארון קודש עשוי עץ ושני עמודים מעוגלים ומסוגננים משני צידיו וקבוע חלון בצורת מגן דוד. חדר נוסף הוקדש לסוכה שגגה עשוי מבנה זכוכית גדול (5X5 מטר) בצורת פירמידה קטומה. וניתן היה להזיזו על מסילות ולפותחו בימי החג. כן מצויים בקומה זו ציורי קיר, תבליטים וכתובות. התקרה מעוטרת בציורי תבליטים תלת־ממדיים שבתוכם זרי פרחים וציפורים ססגוניות. עוד קבועים בתקרה תבליטי מגן דוד עשויים גבס והכתובת "ציון". ע"פ האגדה רצה אלישע יהודויף להכין את הבית שבו יוכל המשיח להתגורר ולהקביל את פני אורחיו. מסורת זו מסבירה את פארו של המבנה שהיה ייחודי בהשוואה למבנים שנבנו בארץ לפני מלחמת העולם הראשונה. הבניין עבר תהפוכות בימי מלחמת העולם הראשונה והשנייה, וכיום הכניסה לבניין אינה מתאפשרת לציבור הרחב. מלבד תלמידות בית הספר רק בודדים רואים את הציורים  ואת שכיות החמדה שכוסו עם השנים בצביעה ובצנרת חשמל, תקשורת ואינסטלציה, איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

מצב השתמרות היצירה: היצירה דורשת שיפוץ שעלותו 120,000 ש"ח.