מסעדת גרוזיה

העיטורים על קירות מסעדת "גרוזיה" הם עבודתו הראשונה של לב סירקין בישראל. על החוזה  עם היזם שלווה צ'חוושבילי חתם האמן ב־15 בנובמבר 1972, כלומר שבוע לאחר שעלה ארצה (8 בנובמבר 1972). יש לציין שבאותה תקופה רבים מיהודי ברית המועצות החלו להגיש בקשות יציאה, ובתגובה לכך חוקקו ברוסיה חוק, שחייבם לשלם בעבור לימודיהם הגבוהים – לימודים שניתנו לכול בחינם… החוק היה אמור להיכנס לתוקף ב־3 באוגוסט 1972, אבל כבר באחד באוגוסט שנה זו נדרשו בני הזוג סירקין לשלם על לימודיהם הון עתק – 14.000 רובלים. מן הסתם העבודה בעיטור מסעדת גרוזיה סייעה להם… לפי החוזה סירקין נתבקש לסיים את העבודה, שכללה את עיצוב האולם בקומת הקרקע ואת עיצובם של מבואת האולם בקומה הראשונה ואת האולם, הראשונה תוך חודשיים. עם סיום העבודה הוצע לו ליצור גם פסיפס על הקיר מעל גרם המדרגות בין קומות המסעדה. את המסעדה עיצב האדריכל מרון.

מצב השתמרות היצירה: הציורים נעלמו עם הריסת המבנה, כשבשטחו נבנה מלון וולדורף אסטוריה.

עוד על היצירה, טוביה מנדלסון, דבר 1981.

לב סירקין (1929–2012)
נולד במוסקבה בבית יהודי וציוני. ב־1955 סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה לאמנות מונומנטלית באקדמיה ע״ש סטרוגנוף במוסקבה וב־1957 התקבל לאגודת האמנים של ברית המועצות ויצר עבודות קיר רבות בטכניקות מגוונות. בשנת 1972 עלה ארצה והתיישב בירושלים. בשנים 1979–1981 יצר את יצירתו הגדולה ביותר בארץ הפסיפסים "האש והמים" במפעלי ים המלח, אליהם התוסף ב־1995 הפסיפס "יום ולילה בגן עדן". ב־2018 הוצגה תערוכה על יצירתו בגלריה האוניברסיטאית טרומפלדור בבאר שבע.