מספר יצירה: #2598

אמן:
קניספל גרשון
תאריך:
1974
נושא:
דמויות, הנצחה
יישוב:
חיפה
כתובת:
מאפו, מאנה ומיכ"ל
בעלים:
עיריית חיפה
מידות:
חומרים:
ברזל
טכניקה:
יציקה, תבליט
מבנה:
ציבורי
מיקום:
חוץ
יצירה קיימת
כן

דומיית לבבות אמיצים

 

האנדרטה  לזכר בניה של שכונת אחוזה שנפלו במלחמות ישראל ניצבת על בימת שיש שחור בערוגה פורחת, מוקפת בגדר ברזל. היא בנויה מגושים של יציקות ברזל היוצרים יחדיו מבנה מרובע המזכיר חומה, ובין לבני החומה נראות מכיוונים שונים שתי דמויות: חייל שנפל ואישה הכורעת לרגליו. לצד הפסל נכתבו הפסוק: "על אלה אני בוכיה, עיני עיני יֹרדה מים" (איכה א, טז), והשורה "דומיית לבבות אמיצים" (נתן אלתרמן, שבחי החושך).על פאות בימת השיש חקוקים שמות הנופלים לפי תקופות. בצל עצים לצד האנדרטה ניצב קיר שחור ועליו שמות נופלים נוספים. בראש הקיר שורה משל חיים גורי: "הִללתי לעֵדה שגדועה היא אך שלֵמה ובה אין מת המת", לפי אתר "יזכור"

 

הזיכרון מומחש כאן באמצעות פסוקים מהתנ"ך וציטוטים מהשירה העברית של נתן אלתרמן וחיים גורי, וכמובן באמצעות הפיסול שמציג שתי דמויות: אחת בעורף העבודה שכובה – דמות האם. השנייה בחזית הפונה לכביש שרועה ומתה – דמות הקורבן, מעין פיאטה. שמות החללים עוטפים את בסיס האנדרטה ויוצרים קשר בין הזיכרון ובין המקום ותושביו. היות שלא נותר מקום לשמות נוספים הוזמן בסוף שנות ה־70 קניספל להקים עוד קיר. כל מה שנותר מהילדים שגדלו בשכונה ונהרגו במלחמות הוא השם הטבוע בבסיס אבן הגרניט השחורה. הדמויות הן ללא פנים, גופות מופשטות מעט וכאלה אך שומרות של צורתן הפיגורטיבית באופן מובהק וברור. הדמויות דחוסות ונראות כאילו הן קבורות בתוך סלע ענק, לפי מיכאל יעקובסון.

עוד על האנדרטה, מיכאל יעקובסון.

מידע נוסף על היצירה
סגור