מספר יצירה: #1783

אמן:
יואלי מרדכי, מוזאיקה אילון
תאריך:
1963
נושא:
הנצחה
יישוב:
מרכז שפיר
כתובת:
ישיבת אור עציון
בעלים:
מידות:
חומרים:
אבני פסיפס
טכניקה:
פסיפס
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

זיכרון לגוש עציון

יובל נבו: "ישיבת 'אור עציון', באה להנציח את זכר המתיישבים והלוחמים, אנשי תורה ועמל, שנפלו למען נצח-ירושלים במלחמה לשחרור המדינה. נמצאת במרכז החינוכי 'שפיר', בין שני הישובים 'משואות יצחק' ו'עין צורים' אשר נבנו מחדש על-ידי שרידי גוש-עציון" (דע מאין באת 244: "60 שנה ל'ישיבת אור-עציון' – 60 שנה להנצחת גוש עציון במרכז-שפירא").

בישיבת אור עציון, הממוקמת בכניסה למרכז שפירא, היישוב המרכזי והגדול במועצה אזורית שפיר, מונצח גוש עציון על הקיר בכניסה לבית המדרש הפסיפס מתאר ארבעה נרות על ארבע גבעות, ובמרכז מנורה ושמות ישובי גוש עציון: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. בצד שמאל נראית חומת ירושלים ברקע ובצד ימין – חוטר צעיר זקוף הגדל מתוך גזע כרות. את התמונה תכנן האמן מרדכי "מוציק" יואלי וביצע אותו עם חברו קלמן גרצובסקי מקיבוץ אילון, בהשראתו של חיים בר־ישע (שהיה המנהל הכללי של הישיבה), ו"מוזאיקה אילון" עשה אותו כאחת מהעבודות הראשונות. "הכל יכול לקרות אצלנו, אפילו שקיבוץ של השומר הצעיר משתתף בהקמת ישיבה דתית של הפועל המזרחי" ("אמני המוזאיקה מקבוץ אילון" (מעריב, 9 במאי 1963),  "הפסיפס עלה כ־10,000 לירות. הציור מבטא את ייחודה של גוש עציון כהתיישבות הררית בין ירושלים וחברון, את הרוח שהפעימה את מתיישביו הדתיים, נפילתו של הגוש במלחמת השחרור, ושיקום בניו־לוחמיו מחדש" (הצפה, 11 במארס 1963). בתחרות על תמונת הפסיפס הוגשו 7 הצעות, אחת מהן של חיים לוינוביץ בן כפר עציון ואבנר בר־חמא שהיו אז תלמידי ישיבה בני 17. מחוץ לבניין תכנן חיים בר־ישע, מנהל הישיבה, סמל ובו כתוב למעלה באותיות מתכת מיוחדות "אור עציון", ומתחת לאותיות הרים ושלהבת אש גבוהה. בהמשך נוספה כתובת "רואים את האור בך".  בסמל מצוירת מסגרת שני לוחות הברית, ובתוכה כתוב: אור עציון. בבסיס הסמל נכתב: ע"ש קדושי גוש עציון הי"ד.

המאמר המלא של יובל נבו.

הניה מליכסון, "הצייר ואמן הפסיפסים – מרדכי (מוציק) יואלי".

מידע נוסף על היצירה
סגור