וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ

"שמואל כץ היה מחובר למקורות היהודיים. אביו היה חזן בית הכנסת הגדול בווינה, אך מלחמת עולם השנייה הביאה אותו לבודפסט. שמואל היה מודע היטב לאכזריותה של המלחמה, של כל מלחמה, ולמחיר שהיא גובה מקורבנותיה. התבליט הקרמי מעוצב בסגנון הקרוב לאיוריו להגדת הפסח הקיבוצית (1964), המשלבת מסורת איור יהודית עם קו אישי הומוריסטי. האומן מבטא בתבליט את כמיהתו לשלום נצחי ומוסיף צבע של חיים ליצירה כפי שהשלום צריך להיות – שמח, קליל ומחייך", יובל דניאלי, מתוך החוברת: "על משמר האומנות: מבית התנועה אל גבעת חביבה", עמ' 20

היצירה הייתה תלויה בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב־יפו והועברה לגבעת חביבה ב־2022, כשהתנועה הקיבוצית השכירה את המבנה.

יצירות אמנות בגבעת חביבה.

שימור אמנות הקיר בבית הקיבוץ הארצי, נעמה ריבה.

מיכאל יעקובסון, "סיבוב בבית הקיבוץ הארצי, "חלון אחורי".