מספר יצירה: #1174

אמן:
שמי קלמן
תאריך:
2012
נושא:
דקורטיבי, התיישבות
יישוב:
כרמיה
כתובת:
אולם הספורט
בעלים:
קיבוץ כרמיה
מידות:
חומרים:
בטון
טכניקה:
תבליט
מבנה:
ציבורי
מיקום:
חוץ
יצירה קיימת
כן

יישוב ונופו

לפי מיכאל יעקובסון:

קלמן שמי שהיה בשעתו חבר קיבוץ כרמיה שילב כאן את יצירתו בחזית ובאולם המבואה. את יצירתו הטביע במשבצת בטון חשוף במרכז החזית הראשית מעל הכניסה לבניין. הוא יצר קומפוזיציה של צורות וקווים היוצרת אשליה של תנועה וקצב ומרמזת על הפעילות המתקיימת בבניין. לעומת עבודת הבטון בחזית המתאפיינת בגוון אחד בלבד, באולם המבואה שילב שטיח קיר צבעוני שגם בו הציג קומפוזיציה מופשטת וחופשית.

"מי שהיה אחראי על הבנייה פנה אלי יום אחד ואמר שהם נמצאים עכשיו לקראת שלב יציקת הקיר והזמין אותי להכין את העבודה", נזכר שמי בשיחה אתו יותר מ־33 שנים לאחר שהתקיימה אותה שיחה. "הכנתי תבליט מלוחות עץ, הרמנו אותו למעלה ויצקנו את הבטון". משה סלוצקי שהיה רכז בניין והוא זה שפנה לשמי, מוסיף שהתבליט הורכב מכל מיני חלקים שמצאו באתר הבנייה ושימשו את הבנאים, ברזלים ופלסטיקים שונים. את החומרים האלה הצמיד שמי לפלטה גדולה עליהם יצקו את הבטון והתוצאה היא הנגטיב של אותה עבודה. סלוצקי מוסיף שאת הבניין כמו כל הבנייה בקיבוץ ביצעו פועלים מהעיר השכנה – עזה. לאורך השנים עבד שמי עם אדריכלים ומעצבים רבים ושילב את יצירותיו במבני חינוך, ציבור, משרדים, סניפי בנק ובתי מלון. בין השאר עבד עם המעצבים הבכירים היינץ פנחל, דורה גד, רפי בלומפנלד, מאיר פינצ'וק ובוקי צוקר. "בשילוב אמנות באדריכלות צריך שדבר אחד ישלים את השני, והאמנות לא צריכה להשתלט או לצרום", מסביר שמי את גישתו. הוא מוסיף ומגלה ש"לא היה שום קשר עם האדריכל במקרה הזה, אבל דאגתי שהעבודה תהיה הרמונית עם הבניין".

 

 

מידע נוסף על היצירה
סגור