לְךָ העם נתנו הם שי

האנדרטה המנציחה שני חיילים מהיאחזות הנח"ל "כורזים" וחמישה פועלים שנהרגו בפיצוץ באזור, ניצבת סמוך לכניסה למושב אלמגור, והיא עשויה במת אבן, הנישאת על שלוש אבני בזלת שעוצבו כדולמן – מצבת קבורה עתיקה, שרבות כמוה פזורות באזור. עליה ניצבת עוד אבן בזלת, ובה חצובות שתי דמויות צעירות: עובד אדמה, הזורע את שדהו ומבטו פונה מערבה וחייל נושא נשק, שמביט לעבר סוריה. על הבמה חקוק המשפט "לך העם נתנו הם שי", מתוך שירו של נתן אלתרמן "שיר מבקיעי הדרך" (1948), שיר שכתב לפורצי דרך בורמה.

בסוף קיץ 1963 נפלו בכורזים (אלמגור) שני חיילים מהיאחזות הנח"ל, בני מושבים. תנועת המושבים הזמינה אנדרטה לזכרם "שתהיה תל חי של המושבים". הדולמנים שפזורים בכל האזור היוו השראה לדגם שהציע הפסל – דולמן ענק מבזלת, ועליו שתי הדמויות. הדולמן מסמל לדעתו שער לחיים ולביטחון. פסל הזיכרון כולו מסמל בעיניו את כיבוש הנוף על ידי הקרבה אנושית, ואת משימות הנח"ל ויושבי הספר – התיישבות והגנה. אבני הבזלת הענקיות ליצירת הפסל נמצאו בבניית קריית שמונה של היום, וכפרי שכנע את סולל בונה לשמור לאנדרטה ארבע אבנים. הקמת אנדרטת הדולמן הראשונה בארץ הייתה אתגר אדיר לפסל, שראה בעיני רוחו את האבנים מטביעות חותם בשטח לדורות. בעודו שוקד על מלאכת חקיקת הפסוק וביסוס והצבת העבודה באתר, נהרגו עוד 5 חיילים ואזרחים בתקריות נוספות. הפסל, שנכח במקום בעת התקריות, לא הסכים לראות באנדרטה אך ורק את הנופלים הראשונים, כפי שביקשו מזמיניה. העבודה הסתיימה בתום מלחמת ששת הימים וחברי הקהילה סיכמו שיש לחקוק עליה את שמות כל החללים בשדות אלמגור.

יצירת האבן של איש האדמה, א' מש, דבר, 17 באפריל 1964.

שתי דמויות חצובות בסלע, יעקב ארז, מעריב, 22 ביולי 1966.