דמויות

רבקה מרים (1952) היא משוררת, סופרת וציירת ישראלית. היא נולדה בירושלים לאביה לייב רוכמן סופר ניצול שואה. שמותיה הפרטיים: רבקה (ע"ש אימו של אביה) ומרים (ע"ש אחותו הצעירה של האב), שנספו יחדיו בטרבלינקה, היו לשמה הספרותי. היא למדה בבית הספר התיכון "מעלה" בירושלים וסיימה את שירותה בצה"ל כקצינה. למדה במסגרות שונות, בהן מכון שלום הרטמן. נמנית עם ראשוני בית מדרש אלול, ועמדה בראש בית המדרש בירושלים בין השנים 2000–2007. שם גם הקימה ואצרה את גלריית 'החדר הקטן', שבה הציגו אמנים מגוונים. בו־זמן היא מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת ושירה במוסדות שונים. פועלת לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם יוצרים מתחומי אמנויות אחרים, כמו מוזיקה ותיאטרון. בין היתר יזמה את הקמת קבוצת "כנה", קבוצת לימוד וכתיבה שפעלה במסגרת מרכז שטיינזלץ, שבה נטלו חלק אמנים, אנשי רוח ורבנים, ובשיתוף עם האמן ברוך ברנר הקימה והנחתה את קבוצת "אותיות פורחות", המיועדת ליוצאי העולם החרדי. ספר שיריה הראשון, "כותונתי הצהובה", התפרסם בהיותה בת ארבע עשרה. עד היום ראו אור למעלה משלושים ספרים מפרי עטה, ובהם כמה קובצי סיפורת וחמישה ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה, ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה, פרס עיריית חולון ע"ש קוגל פרס יצחק לייב גולדברג, פרס ברנר לפרוזה ופרס עמיחי למפעל חיים. הייתה ידידה קרובה של המשוררת זלדה.

ביצירתה היא מתמקדת במתח בין כיליון לתחייה, בין יש לאין. מתח הבא לידי ביטוי בכל ישות באשר היא – חי, צומח, דומם או מופשט. יצירתה עוסקת בחידת הקיום ובתחושות שהיא מעוררת. שירתה משלבת יראה ושעשוע, ושפת הדימויים שלה שואבת הרבה מהשראתה מהמקורות היהודיים: התנ"ך, המדרשים ותורת הסוד, ונוגעת בהוד הרוח של היהדות באפיון ארץ ישראלי.

רבקה מרים עוסקת מגיל צעיר גם בציור. בגיל 17 (1969) כבר הציגה תערוכת יחיד במוזאון תל אביב לאמנות – בית דיזנגוף. כמו כן היא השתתפה בתערוכות קבוצתיות שונות וקיימה תערוכות יחיד, ובהן תערוכה במשכן לאמנות בעין חרוד, לפי ויקיפדיה.