בן־אורי – בית המשפחה

מאיר בן־אורי (1908–1983) היה אדריכל, צייר ומאייר, מנצח ומלחין ישראלי. הוא נולד בריגה וקיבל חינוך ציוני. בצעירותו פעל בתנועת הנוער "בלאווייס" ואחר כך באגודת הסטודנטים הציונית "קדימה" בברלין. ב־1932 ביקר בארץ ועם סיום לימודיו ב־1934 עלה ארצה ועברת אז את שמו מואסבוצקי לבן־אורי לזכר בונה המשכן בצלאל בן־אורי. הוא התיישב בחיפה עבד כאדריכל, והיה לתלמידו ועוזרו של הרמן שטרוק. ב־1942 עם נישואיו ליהודית (לבית פרץ ברנשטיין) עברו השניים להתגורר בקיבוץ שדה אליהו, וארבע שנים אחר כך העתיקו את מקום מושבם לקריית שמואל (היום שכונה בחיפה). ב־1980 פתח בקומה השנייה בביתו את "המוזאון לאומנות דתית" [מוזאון בן־אורי], ובו הציג מבחר מעבודותיו בכל התחומים. על קיר הבית כתב "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֺתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי" (תהלים קיט, סו), פסוק ששימש מוטו ליצירתו.

הינה תיאור בית האמן לפי דברי בנו יאיר בן־אורי:

ברחבה לפני הכניסה צמח שיח בוגנוויליה שנתמך בעמודים. בצד המזרחי הייתה חומה מוגבהת ומאחוריה שביל. על הקיר החיצוני צויר עוג מלך הבשן שוכב על גבו. בכניסה הייתה מזוזה עשויה עץ זית ומעוטרת עלי רימונים ושני רימונים שגילף יהודה צונץ. במבואה ניצבה ארונית עשויה בלוקים לתליית מעילים ובה היה ספסל. על הארונית היה תלוי מדף עץ, שעליו עמד מקלט הרדיו ומעליו תלויות היו בובות עץ שהאמן גילף להצגת אברהם הצעיר בשדה אליהו. יותר מאוחר היה תלוי שם ציור סולם יעקב על לוח זכוכית. על דלתות הארון הגדול בחדר ילדים צוירו אגדות רבה בר־חנא; על הקיר בכניסה לבית מאחורי מתלה המעילים צויר עַיִר בתכלת־אפור; בשירותים היה ציור בשחור של לי-טי-פו דמות סינית/יפנית וגם בחדר אמבטיה; ציור יהודה המכבי עם מקבת בידו (כשלושה מטר גובה); בפינה צוירו שני אריות עומדים; בחדר הילדים לקראת לידת אחת מבנות המשפחה צוירו נופי ארץ ישראל: מהחרמון לדרום וירושלים נעשתה לכיוון ירושלים. בחדר האוכל היו שני ארונות צרים ברוחב של כ־50 ס"מ: על אחד צויר שלמה המלך יושב על כס המלכות והחיות למרגלותיו. על השני – שלמה המלך ואשמדאי שרגלו האחת כרגל תרנגול ולראשו כתר. בעת מלחמת סיני צייר בן־אורי בצד הארונות האלה את חצי־האי סיני, חיילים מצריים בורחים יחפים, ונעליהם זרוקות על החול. במבואת הבית צייר גלים ודגים.

האתר של האמן