מספר יצירה: #0812

אמן:
נחום דניאל
תאריך:
1969
נושא:
דמויות, היסטורי
יישוב:
גבעת חביבה
כתובת:
משרד מנהל קבוצת "חבצלת"
בעלים:
התנועה הקיבוצית המאוחדת
מידות:
0.05X3.04X0.80 מטר
חומרים:
קרמיקה
טכניקה:
תבליט
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

משלי שלמה

תבליט קרמי צבוע בטכניקת "מיוליקה" של דניאל נחום, ובו אותיות היוצרות את הצירוף "משפט שלמה" ועליהן דמויות שונות. הסגנון של העבודה הוא שילוב של ימי המקרא עם המורשת התרבותית של ארץ הולדתו של האמן – דניאל נחום – ועם המציאות המתחדשת בארץ ישראל, לפי יובל דניאלי, "על משמר האמנות: מבית התנועה לגבעת חביבה", עמ' 32

האמן דניאל נחום (1925–2015) נולד במילנו למשפחת סוחרים אמידה, אך עם מות האב ירדה המשפחה מנכסיה. כסטודנט הוא נחשף לאידיאולוגיה הסוציאליסטית והשתתף בחוגים חשאיים של צעירים. עם הכיבוש הגרמני הוא הצטרף אל הפרטיזנים בבריגדה הרביעית של גריבלדי ובמשך שנתיים פעל איתם נגד הגרמנים. אחיו הבכור היה גם הוא קומוניסט, ושימש  שתי קדנציות חבר פרלמנט מטעם המפלגה הקומוניסטית. בתום המלחמה עבר דניאל קורס לאלקטרומכניקה ועבד כחשמלאי בתחנת כוח גדולה, ובו בזמן החל לפתח את נטיותיו האמנותיות ולמד בטורינו באקדמיה אלברטינה לאמנויות. באותן שנים השתייך להכשרה של חברי הגרעין האיטלקי ב"תל ברושים", וב־1950 עלה לארץ, הכיר את לאורה, נישא לה והשניים התיישבו בקיבוץ רוחמה. דניאל עבד כחשמלאי, כנוקד בדיר והיה אף ארכאולוג חובב. בשעות הפנאי עסק בציור.

אחר כך החל ללמד ציור ומלאכת יד במוסד החינוכי של רוחמה ועסק בקרמיקה והשתלם אצל אמן הקרמיקה עמנואל לוצאטי. באותם ימים החל להציג בתערוכות; הציג ב"יריד המזרח" את "שמשון ודלילה" (תבליט באורך כ־12 מטרים) ויצר את "שיכורים בתנ"ך" התלויה על קיר מועדון החבר ברוחמה ועל שתיהן קיבל פרס. בתחרות קרמיקה בין־לאומית באיטליה זכה במקום שני ועבודתו מוצגת היום במוזאון בתערוכת הקבע כאבן דרך של הקרמיקה המודרנית. הוא הקים בקיבוץ סטודיו זעיר ועשה עבודות בקנה מידה קטן, אך כאשר קיבל הזמנה ליצור עבודת קרמיקה גדולה במלון באבידג'אן בחוף השנהב, שרף אותה בתנורי החרס הגדולים של מפעל "נעמן". בעקבות זאת הוא נתבקש להקים את הפקולטה לאמנות הקרמיקה בבית הספר לאומנויות בחוף השנהב ושהה במקום עם בני משפחתו במשך שנתיים. כששב ארצה השקיע את כל חסכונותיו ברכישת תנור גדול לשריפת קרמיקה. ביצירותיו השתמש באדמת הסחף שאסף בנחלים באזור רוחמה, ואף ניסה לעניין חברות בכריית חומר זה. הוא נסע לאיטליה להתחקות אחרי ייצור קרמיקת מיוליקה הייחודית והיה גאה מאוד כשהצליח להפיק בסטודיו שלו עבודות מיוליקה בנוסח ארץ ישראלי.

שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים היו שנות היצירה הגדולות שלו. הוא הוזמן לשוויץ, לאיטליה, גרמניה וברזיל להציג וליצור עבודות בקרמיקה. ברחבי העולם פזורות היום עבודות שלו: ביפן, ניו יורק, ברזיל, גרמניה ושוויץ. בישראל ניתן לראות את עבודותיו בבית מיח"א ברמת אביב, בגבעת חביבה, בלשכת שר הפנים בירושלים, במלון דניאל בהרצליה ובחדר הישיבות של מועצה אזורית שער הנגב. ברוחמה נמצאות עבודותיו: הגברת בעלת החזה הגדול והשמש אדירת הקרניים בכניסה למרפאה, האריה והשיכורים על קיר מועדון החבר ועבודת המתכת על קיר חדר האוכל. גם את הפסיפס היפה בפינת העתיקות העביר דניאל במו ידיו מג'ממה תוך שימוש בטכניקה ייחודית; לפי ארכיון קיבוץ רוחמה

יצירות אמנות בגבעת חביבה.

שימור אמנות הקיר בבית הקיבוץ הארצי, נעמה ריבה.

עוד על הבניין, "חלון אחורי", מיכאל יעקובסון.

 

מידע נוסף על היצירה
סגור