מעין חתול

האוצרת ויזמית התרבות רונית רייק הזמינה אמנים לצייר על גבי המשאיות, מתוך מחשבה על הנגשת האמנות לקהל רחב בכל רחבי הארץ בדרך מקורית. לדבריה, הרעיון צמח אחרי ההשבתה המוחלטת של תקופות הסגרים – והיא רואה במיזם כלי להשבת החיים לתרבות והתרבות לחיים. לשם ביצוע התוכני היא פנתה אל חברת "פליינג קרגו", וזו נענתה ליוזמה המקורית והפכה את משאיות המשלוחים שלה החברה לאמנות בתנועה. ״החברה הסכימה לוותר על הלוגו הגדול שהיה על דפנות המשאית לטובת עבודות אמנות מקוריות, שציירו אמנים מובילים ישירות על גבי המשאית״, היא אומרת. כך הפכו המשאיות למצע לציור בפורמט עצום. לצורך הביצוע העמידה החברה במה מיוחדת במרכז הלוגיסטי שלה. כל אמן הגיע עם סקיצה, ופיתח לעצמו טכניקה לציור על גבי המשאית, לפי חגית פלג־רותם, פורטפוליו.

אלכס קרמר (1966–) נולד בטג'יקיסטן ועלה ארצה ב־1982. הוא למד בביה״ס לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים, בביה״ס לתיאטרון חזותי ובאוניברסיטת חיפה ועוסק כיום בציור, הדפס ופרפורמנס.

הדימוי המצויר על המשאית הוא מעין חתול או חיה חתולית כל שהיא, הדימוי הוא סימבולי ולאו דווקא מזוהה עם חיה ספציפית. לדבריו: ״כאמן וכאדם אני מאמין שההשראה נמצאת בכל מקום ובכל רגע נתון, רק שלא תמיד יש לי את היכולת לחוש בה ולהיווכח  בקיומה. כאשר דימוי החיה מופיע אצלי בחלומות בווריאציות שונות  אני יודע שהוא מבשר את חזרתה של היכולת שלי לגעת בהשראה. פרויקט המשאית היה מאתגר בשבילי ואני מודה לרונית רייק האוצרת ויזמית הפרוייקט על כך שניתנה לי ההזדמנות ללמוד עוד דבר או שניים על עצמי ועל מנגנון היצירתיות. היה זה מאתגר הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. זה היה הפורמט הגדול ביותר אשר ציירתי עליו אי פעם, העבודה בחוץ בשמש הקופחת, המחשבה שאני לא במיטבי בתקופה האחרונה ואולי אני הולך לצייר לא רק את הציור הגדול ביותר בחיים שלי עד כה אלא גם הגרוע ביותר שיתנוסס בכבישי הארץ. המחשבה שבסופו של דבר עזרה לי להחלץ משיתוק ולהמשיך לצייר היא מחשבה של פרופורציות.. מה באמת חשוב? מה עם אירוניה עצמית?  ובעיקר להמשיך בתנועה… התנועה היא חלק מהותי של הקיום. החתול הוא בתנועה כמו המשאית. הציור לא יכול להתרחש ללא תנועה״, לפי אתר "אמנות בדרכים"

​