מספר יצירה: #7629

אמן:
אלפרן אלעזר
תאריך:
1923 - 1924
נושא:
ישראל, מפה
יישוב:
ירושלים
כתובת:
יד יצחק בן־צבי, אבן גבירול 14
בעלים:
עינת רמון (נכדת האמן) ואריק אשרמן
מידות:
המפה הקטנה: 1.1X0.6X0.3 מטר
חומרים:
אבן
טכניקה:
גילוף
מבנה:
ציבורי
מיקום:
פנים
יצירה קיימת
כן

מפת ארץ ישראל

אלעזר אלפרן (1896–1983) היה פועל, אומן, חייל, אוטודידקט. הוא נולד בביאליסטוק ברוסיה ועלה ארצה ב־1919. טרומפלדור מפקד תל חי גייס אותו לפקד על הגנת מטולה. עם נפילת תל חי ננטשה גם מטולה על ידי מגיניה, וזמן קצר לאחר מכן נמנה אלפרן עם מקימי גדוד העבודה על שם טרופלדור. עם חבריו לגדוד עסק בפרנסות שונות: היה דייג בכינרת, ספן מטעם ההגנה באיטליה, בנאי בתל אביב, שומר ראשו של מנהל מפעלי ים המלח ומפקד מקומי של ההגנה בירושלים. בין לבין הספיק ללמוד שנה בבית הספר לאמנויות בצלאל. שם למד את אומנות הסיתות העדין וחריטת האותיות. את מלאכת החציבה וסתתות הבניין למד מחוצב ערבי. בשל התמחותו זאת הזמין אותו יצחק שדה, ממנהיגי פלוגת גדוד העבודה בירושלים ולימים מייסד הפלמ"ח, להקנות את המקצוע לחברי הגדוד. עבודת הסיתות הראשונה של אלפרן ושל חבריו הייתה הכנת מצבות לבית העלמין הבריטי במורדות הר הצופים.

במפת האבן שיצר ראה אלפרן יותר מאשר קישוט, כפי שתיאר את התקופה במכתב לבתו: "(היתה זו) תקופה של התלקחות רעיונית ונפשית, אשר השתקפה ונהפכה להתעניינות בעולם צורות המיקרוקוסמוס של היקום". את המפה יצר לבקשת יצחק שדה. הוא קיווה כך גם להעניק פרנסה לגדוד העבודה, וגם ליצור מפה שתוצג בתערוכה האימפריאלית הגדולה שנפתחה ב־1924 בוומבלי שבלונדון, תערוכה שבה הציגו רוב מושבות האימפריה הבריטית את תוצרתן. התערוכה נפתחה בנוכחות המלך ג'ורג' החמישי. מארגני התערוכה ביקשו להפגין את עוצמתה של האימפריה הבריטית לאחר מלחמת העולם הראשונה. התערוה עוררה התעניינות עצומה וביקרו בה יותר מ־27 מיליון איש.

את האבן שממנה נעשתה המפה חצבו ככל הנראה במחצבה שפעלה במקום שבו ניצב היום בניין הסוכנות היהודית בשכונת רחביה בירושלים. משקלה של המפה היה כשתי טונות ואלפרן חרט אותה באזמלים קטנים במשך כחודש. המפה עשויה כולה מאבן אחת, ללא תוספות בטון או הדבקות.

יצחק שדה ליווה את המפה במסעה ללונדון. לצידה הוצגו בביתן הארץ־ישראלי, שעוצב בסגנון אוריינטליסטי, דגם של בית המקדש ומוצגי אבן נוספים. ד"ר דב גביש שחקר את הפרשה, מציין שהתערוכה הסתיימה בכישלון כלכלי, ועם סגירתה ב־1925 נמכרו רוב המוצגים שבה במכירה פומבית. הביתן הארץ-ישראלי נמכר עם הביתן הניגרי למכבסה בגלזגו. לא ברור אם המפה נדדה למכבסה, אך מאז אבדו עקבותיה.

זמן קצר לאחר ייצור המפה הגדולה סיתת אלפרן את המפה הקטנה ונתן אותה במתנה בשם חברי גדוד העבודה לקבלן הירושלמי שמעון דיסקין. אות הוקרה על כך שדיסקין סיפק עבודה לחברי הגדוד. שנים רבות עיטרה המפה את הקיר החיצוני בבית דיסקין ברחביה.

אלפרן נאלץ לנטוש את עבודת הסתתות בגלל בעיות בריאות. באישור ראשי היישוב הוא המשיך להתגורר בצריף האחרון של גדוד העבודה בירושלים, גם לאחר שהגדוד פורק. לימים קנה בית ברחביה. במלחמת העצמאות פיקד על גדוד גדנ"עים ולאחריה עבד בקרן הקיימת לישראל, לפי מאמרו של ניר חסון "לאן נעלמה מפת ארץ ישראל שנחרטה על אבן ענקית שמשקלה שתי טונות ב־1924?", הארץ, 20 במארס 2009.

ניר חסון, על מפת ארץ ישראל, הארץ, 20 במארס 2009.

 

המפה מוצגת ביד יצחק בן־צבי בהשאלת עינת רמון (נכדת האמן) ואריק אשרמן באדיבות עזבונם של דורותי והרברט אשרמן.

 

 

מידע נוסף על היצירה
סגור