הקיבוץ וסביבתו

מצב השתמרות היצירה: ב־2016 היא עברה תהליך שימור בידי חברי הקיבוץ.

קיר הפסיפס תוכנן ונעשה בידי דן גרטי ומשה כגן. כשבנו את חדר האוכל ב־1958 פנו אל אבא שייתן הצעה לעיטור הכניסה לחדר האוכל.
אבא הציע להכין קיר פסיפס מאבנים בגודל 5X3 מטר, שבו ישתקפו הקיבוץ וסביבתו. את אבני הפסיפס הדביקו על גבי זכוכית ועליהם יצקו בטון. עם שחרור היציקה מהזכוכית, הפכו את הפסיפס וכך נוצר מפלס בגובה אחיד. במשך חצי שנה עמלו דן ואבא על בניית הקיר. את חצר הקיבוץ תיארו בשבעה מלבנים כהים במרכז היצירה, ובהם אפשר להבחין במגדל האסם, במבני מגורים וצריפים, בחדר האוכל, בבית ילדים, במגדל המים, במבנה משרד הבניין, בטרקטור, במכוניות, בקו חשמל. המלבנים יוצרים מעין דולמן – אותו מבנה עתיק שרבים כמותו סביב קיבוץ שמיר. מסביב לחצר הקיבוץ יש פרחים, ובקרבתם מתוארים ענפי הקיבוץ: המדגה, הבקר והצאן, הלול, הפרדס והכרם, המטע, גידולי השדה וכן שבעת המינים וחיות בר. עם בניית המועדון, השירותים והממ"ד בשנים 1994–1995, הועתק קיר הפסיפס למקומו הנוכחי. תוך כדי העברת הקיר נגרם נזק לפסיפס: חלק לא תוקן, חלק נסדק, ולפחות שני פסיפסים אבא יצר מחדש. אחד הפסיפסים שנהרסו בהעברה היה עץ ההדר, ובמקומו יצר אבא תמונת סוס שנבהל מנחש. אני מקווה שפסיפס ייחודי זה, המעטר את חדר האוכל כבר 64 שנים, יישמר למען הדורות הבאים, ויצירות נוספות חדשות יוצבו במשך הזמן בחצר הקיבוץ, לפי דברי נאווה כגן, בתו של האמן, עלון הקיבוץ, נובמבר 2022

משה כגן (1922–2016) נולד בקרמניץ בפולין, עלה ארצה ב־1948, הצטרף לקיבוץ שמיר ומתמסר לעבודה בענף הצאן. השתתף ברוב התערוכות של אגודת הציירים וארגון ציירי הקיבוץ הארצי וגם בעשרות תערוכות בארץ ובחו"ל. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים בכל העולם. אייר ספרים אחדים בהם ספרו של חיים כנעני "שמיר במלחמת העצמאות". הקים מוזאון לעתיקות בקיבוצו.

עוד מידע על האמן משה כגן.