משפחה היא שורשים

דינה שגב: "כשיצרתי את השיר הזה, אימא שלי כבר כמעט לא יכלה ללכת. בכל זאת רציתי שהיא תהיה קצת בחוץ, אז איכשהו הייתי מעבירה אותה לאוטו שלי, והיינו נוסעות. נוסעות סתם, בשכונה. נוסעות לטיולים קטנים בכבישי הסביבה. נוסעות ועוצרות ליד בית קפה, והייתי מביאה לנו טייק-אווי, לאכול באוטו. ופעם, חניתי מול ארון החשמל הזה, שלפתי את הצבעים שלי מהבגאז', והתחלתי ליצור. אמא ישבה באוטו והתבוננה עליי יוצרת. היא אהבה את היצירות שלי, ואהבה לראות אותי יוצרת, ובכלל תמיד חשבה שאני מוכשרת, ואהבה את כל מה שאני עושה. ובא לי לכתוב, נו, ככה זה אימהות. אבל אני כבר יודעת שלא. יש אימהות שמלאות ביקורת, ויש אימהות שלא כל כך יודעות לומר את אהבתן. אימא שלי ידעה. אם יש משהו שאשא בתוכי עד יומי האחרון זה את זה, את האהבה הגדולה הזו, שתמיד שם עבורי. אהבה שהיא כמו אגם עצום, שתמיד אפשר לשבת לחופו, או לשתות ממימיו. משפחה היא שורשים. תודה אימא. היום בדיוק שנה ללכתך. ובעצם לא הלכת לשום מקום. את בי", 2 באפריל 2025.